Tagged by: Nfu.Oh

תפזורת מעולם הלקים לשבת

שלום לכן גבירותיי, עדיין חם שם בחוץ וזאת הזדמנות מושלמת לחלוק איתכן חלק מהדברים המגניבים שראיתי לאחרונה. בשונה מהרגיל, הפעם אני רוצה לדבר על כל מיני דברים מסקרנים שהם לא בהכרח צבעי הלקים או הקולקציות החדשות, אלא קשורים לדברים שסובבים את עולם הלקים (יש עוד דברים שאפשר לבזבז עליהם כסף!).

השבוע ראיתי בבלוג בפורטוגזית את המעמד הזה לבקבוק לק (שמסתבר ומסתובב כבר דיי מזמן ברשת)
nail_polish_holder

בעקבות הנסיון שלי (שנכשל אגב) לעלות על המקור של התמונה נתקלתי בעוד פוסט מעניין, גם הוא כמובן בפרטוגזית (ואל תגידו לי שהפורטוגזית שלכן חלודה!), שמביא עוד כמה דוגמאות למעמדים ללקים, לא כל כך מקוריים כמו זה אבל בכל זאת מענינים:http://curiosidadesnainternet.com.br/2013/03/28/modelos-de-suportes-para-vidros-de-esmaltes/ 

בימים האחרונים אני מחפשת לעצמי כיסויי לסמארטפון ונתקלתי בסדרת הכיסויים הללו לחובבות שאנל:

il_570xN.438760581_3ts9

גימיק מגניב למדיי, למרות שאני לא בטוחה איזו חובבת לקים במידה כזאת שתקנה כיסויי של לק תהיה מוכנה להתחייב לצבע אחד בלבד.אבל מסתבר ששאנל הם לא היחידים שתוכלו לשלב עם הסמארטפון שלכן – My Case Couture יצאו בשיתוף פעולה עם Opi ועיצבו כיסויים לאייפון 4 ו-5 בהשראת הלקים הכי אהובים של Opi (בתור משתמשת גלקסי, אני מוחה על האפליה!). הצד המגניב בעסקה הזאת (מעבר לכיסוי היפיפה) הוא שמשלבים יחד עם הכיסוי גם לק מיני שבהשארתו עוצב הכיסוי, הצד הפחות מגניב זה המחיר 40$.

אני הייתי בוחרת בכיסוי הזה, בהשראת Need Sunglasses של Opi

אני הייתי בוחרת בכיסוי הזה, בהשראת Need Sunglasses של Opi

ואם כבר התחלנו לדבר על גימיקים – המקום החביב על החברות להשתמש בגימיקים זה כמובן הבקבוק עצמו. כולכן וודאי מכירות את הבקבוקים היפייפים של Nfu-Oh

OLYMPUS DIGITAL CAMERA

ועכשיו מצאתי גם חברה בשם Bootie Babe שבחרה להתמקד בחלק התחתון של גוף האישה וככה נראים בקבוקי הלקים שלהם:

images

אני מודה שבפעם הראשונה כשראיתי אותם מצמצתי כמה פעמים ותהיתי האם קרה משהו לראייה שלי…לאחר כמה דקות של התבוננות מאומצת כנראה התרגלתי כי עכשיו אני כבר מסתכלת עליהם ובעיקר תוהה עד כמה הצורה הזאת  של הבקבוק נוחה לשימוש. בכל מקרה לדעתי מדובר בצורה מקורית, חביבה או לא…אני עדיין לא החלטתי.

ואחרון חביב נקפוץ לשניה לעולם אחר שאני מאוד אוהבת – ספרים. ספרים על לקים הם יחסית נדירים וספרים קשורי לקים שלא סובבים סביב נייל ארט הם בודדים במערכה. לכן זה מעניין לראות שיצא עכשיו ספר בשם "Polished: Filing Away at Life's Truths" של Tina Panariello . הספר הוא אוטוביאוגרפיה של הסופרת ומספר על דרכה בחיים, על הטרגדיות והשמחות שפקדו אותה, תוך התמקדות על היותה כבר 33 שנים מניקוריסטית ואומנית ציפורניים. גם אם אתן לא הולכות לקנות מחר את הספר, תוכלו להנות ממבט על חלק מהעבודות שלה בלינק הבא.

polished

זה הכל להיום גבירותיי, אני חושבת שבהמשך יהיו עוד פוסטים בסגנון הזה, אני מאוד נהנית לראות בכמה תחומים בחיים שלי יש נגיעה לנושא הלקים.

שלכן,

החברה הדמיונית

שלום לכן גבירותיי, עדיין חם שם בחוץ וזאת הזדמנות מושלמת לחלוק איתכן חלק מהדברים המגניבים שראיתי לאחרונה. בשונה מהרגיל, ה...

Read More »

הלק שהתגנב אלי בחשכת הליל

שלום יקירות!

היום אספר לכן על לק שעלה על אצבעותי במרמה והפרת אמונים בוטה! לא, אני לא מדברת על מניקוריסטית רמאית, אלא על לק רמאי!

הנה, תכירו, זה המנוול, Decadent Dish מס' 87 מבית אסי. כשראיתי אותו בקופסת המתנה שקיבלתי מאסי בהשקה האחרונה שלהם, שמחתי – הנה לי סגול על גבול החום, שישמש אותי למקרים שאני חייבת צבע חום, אבל לא יציק לי יותר מדי לאור זה שאני, כזכור לאלו מכן שהיו איתנו עוד בדצמבר הקודם, מתעבת את הצבע חום. אז מרחתי לי אותו, והתפעלתי מהגוון הסגול-עם-שימר-חום, והתלהבתי מהנוסחה הנוחה למריחה והמברשת המצויינת וכמה שזה נחמד וטוב ונעים. ואז נכנסתי לסלון הדירה שלי, בו יש מנורות המפיצות אור צהוב, והוא גילה את פרצופו האמיתי!

כן, כן, המנה הדקדנטית היא בעצם לק חום לחלוטין, בתאורה צהובה (כמו, נגיד, אור יום). חום ללא סייגים! על הידיים שלי!

בניסיון להוציא את המיטב מהמצב, מרחתי על אצבע מודגשת שכבה דקה של לק מס' 59 של Nfu Oh, שהוא פלייקים כתומים-ירוקים בבסיס חום, לכן אני כמעט לעולם לא משתמשת בו. איכשהו, זה לא שיפר את המצב. רק החמיר אותו.

ואז חזרתי לאור הלבן והבנתי מה עשיתי: הפכתי משהו שלפחות בחלק מהתאורות הוא סגול, למשהו שהוא בכל תאורה חום. אני לא מבינה מה עבר עלי היום.

מדובר בלקים טובים ויקרים ואיכותיים, אז אין לי לב פשוט להוריד אותם. מחר אצא לרחוב עם לק חום. נראה איך אתמודד עם זה. אם, כפי שאני צופה, כל מבט על הציפורניים שלי יבאס אותי, במקום להגניב אותי כרגיל, תהיה כאן הסרה של מניקור תקין לחלוטין עוד לפני שהוא חושב על להתקלקל. אבל נראה. אני אתן לו צ'אנס. אחרי הכל, אם כל כך הרבה נשים טובות נהנות מהצבע הזה, אולי גם אני יכולה ללמוד להנות ממנו? אולי זה טעם נרכש, כמו קפה, ויסקי ובירה?

איזה צבע היה גורם לכן להירתע בבהלה מהציפורניים של עצמכן? ומה דעתכן על החום-המתחזה-לסגלגל הזה?

עד הפעם הבאה…

שלום יקירות! היום אספר לכן על לק שעלה על אצבעותי במרמה והפרת אמונים בוטה! לא, אני לא מדברת על מניקוריסטית רמאית, אלא על...

Read More »

פלייקים סגולים – ניסיון שני

בוקר טוב, יקירות.

חדות העין מביניכן בוודאי כבר שמו לב שבניגוד לחברה הדמיונית שלי, אני לא מעריצה גדולה של פלייקים. אני מנסה אותם מדי פעם, כשהם מזדמנים לידי, אבל נדיר שאני מוצאת את עצמי נהנית מהם ממש. אז כשבמסגרת מסיבת לקים וסושי שהתרחשה בביתי לפני כמה ימים, אחת האורחות הביאה איתה לק פלייקים של נפו או, לא ציפיתי ליפול מהכיסא. רצה הגורל וזה דווקא היה, לראשונה, לק פלייקים סגול שממש אהבתי. אז בואו ואציג לכן אותו.

נא להכיר: Nfu Oh 51, פלייקים שמשנים את צבעם מסגול אדמדם לזהב, ירוק ואפילו כחול, יחד עם מיקרוגליטר זהוב-אדמדם, בתוך בסיס ג'לי סגול כהה. המריחה שלו יחסית נוחה על אף המברשת המעצבנת של נפו או, הנוסחה ללא רעלים והחיסרון המשמעותי ביותר שלו, כתמיד עם נפו או, הוא המחיר.

כפי שהבנתן מדובר בלק ג'לי, לכן אחרי ניסוי על אצבע אחת שגילה לי שגם אחרי 4 שכבות הוא לא מספיק אטום בשבילי, החלטתי למרוח אותו על לק אחר. שתי שכבות של Purple Passion, מס' 17 של Milani, סיפקו את הרקע המושלם – גוון מספיק קרוב לנפו או שלא יהפוך את הלק לכהה או בהיר יותר משהיה מלכתחילה. פשוט רקע נייטרלי.

וכך נראות שתי שכבות של נפו או (כי קשה להשיג צבע אחיד עם ג'ל תוך שכבה אחת) מעל המילאני. די קשה לצלם אותו, אבל אני חושבת שאתן יכולות לראות את הבסיס הסגול ואת הפלייקים בגוונים החמים יותר שלהם.

וכאן, בצד השמאלי של הציפורניים השמאליות (העליונות), אתן יכולות לראות גם מעט מהגוונים הקרים יותר של הפלייקים, שתמיד מסתתרים בקצה שדה הראיה, אבל כל כך יפים.

בפעם האחרונה שניסיתי פלייקים סגולים הם חזרו לבעליהם אחר כבוד בלי למצמץ. הפעם באמת אתגעגע אליהם ואני חוששת שאני רואה ביקור בחנות נפו או בעתידי. הארנק שלי מתחיל להתלונן כבר מעכשיו…

איזה מהפלייקים של נפו או תפסו את עיניכן? החום? הכחול? או משהו שאני עוד לא פגשתי?

עד הפעם הבאה…

בוקר טוב, יקירות. חדות העין מביניכן בוודאי כבר שמו לב שבניגוד לחברה הדמיונית שלי, אני לא מעריצה גדולה של פלייקים. אני מנ...

Read More »