Tagged by: Golf

וואקה וואקה!

מה זאת אומרת אתן לא יודעות מה זה Wocka Wocka? זה הקול שעושה פקמן!

כן, כן, אחרי טעימה קטנה של נייל ארט לאמא, נפתח לי התיאבון, וכהרגלי התחלתי מהמקום הכי גיקי שמצאתי – פקמן. אז איך עושים מניקור פקמן קל, מגניב, וללא כישרון ציור?

ראשית כל, הדברים שתצטרכו: לק צהוב לפקמן, לק שחור לרקע, לק לבן לנקודות, לקים בשני צבעים נוספים לשדים (אני הלכתי על אדום וכחול),  מכחול או ליינר ומנקד. בחרו באיזה אצבע תרצו כל אלמנט, ואת האצבעות שמכילות את הפקמן או שד, מרחו בצבע שאינו שחור, כפי שאתן רואות בתמונה.

בואו נתחיל מלדבר על פקמן עצמו. הצהוב בו השתמשתי הוא צהוב מתוך סט ללא שם או מספר של גולף. השחור הוא ליינר שחור מבית LA Colours. לאחר מריחה של הצהוב והמתנה סבלנית עד שיתייבש, קחו את הליינר (לק שמגיע עם מברשת דקה וארוכה, בד"כ באריזה דקה וארוכה) השחור שלכן או את מברשת הציור הדקה הטבולה בלק שחור, וציירו מעגל גדול ככל האפשר. מאמצע המעגל הוציאו שני קווים אל קצהו כדי שיצרו את הפה – שימו לב באיזה כיוון אתן מעוניינות שיהיה הפה של הפקמן. לאחר מכן, מלאו את כל השטח שמסביב למעגל, ואת הפה של הפקמן, בשחור באמצעות המברשת.

  

את השדים קל עוד יותר לצייר. כצבעי בסיס השתמשתי בתכלת Azure מבית רימל אותו הזכירה לאחרונה החברה הדמיונית, ובאדום מס' 216 של Careline Blues. באמצעות הליינר השחור (או המברשת, כמובן) עברתי על בסיס הציפורן של שתי הציפורניין וצבעתי אותו בשחור. יישרתי את הגבול השחור מעט כך שהצורה הנותרת תהיה עגולה לחלוטין. למטה יצרתי עם המברשת הדקה/ליינר זוג משולשים שווים. חשוב לזכור שגם אם המשולשים לא ממוקמים טוב בדיוק באמצע הציפורן, אפשר להוסיף עוד מעט כחול באחד מצדי הציפורן מה שייצור שד רזה יותר, אבל לא פחות מוצלח.

את הנקודות הללו, כמו גם את העיניים של השדים, יש ליצור באמצעות מנקד. אם אין לכן מנקד בבית, הקצה ההפוך של מברשת ציור או מחט יכול לשמש כמנקד מצויין. ללבן במקרה הזה השתמשתי ב-Snow של China Glaze. את הנקודות השחורות שבעיניים של השדים יצרתי באמצעות נגיעה מקצהה של המברשת השחורה.

וכשמחברים את כולם ביחד, יוצא אחד המניקורים המגניבים ביותר שעשיתי אי פעם, אם יורשה לי להחמיא לעצמי. הוא פשוט כיפי, וקוצר מחמאות על ימין ועל שמאל.

אז מה דעתכן? מתי אתן מנסות איזה פקמן קטן בעצמכן?

עד הפעם הבאה…

מה זאת אומרת אתן לא יודעות מה זה Wocka Wocka? זה הקול שעושה פקמן! כן, כן, אחרי טעימה קטנה של נייל ארט לאמא, נפתח לי התיא...

Read More »

המדריך הקצר למערבלת האמיצה

פוסט זה פורסם לראשונה כפוסט אורח בבלוג "מה בבקבוק?"

Water marbling, שיקרא לאורך הפוסט הזה – ערבול (כי שיוש מימי, או מים משויישים, הם לא אופציה), איננו פרקטיקה נפוצה בקרב חובבות הלקים של ישראל. המדריך הקצר שלפניכן חובר במטרה לחלוק איתכן חלק מהטריקים שכבר למדתי על בשרי וכדי לעודד עוד ועוד חובבות להתנסות ולהתפרע קצת עם הלקים הישנים שגם ככה עומדים בחוסר מעש. ראשית דבר:  ערבול הוא תהליך בו שופכים טיפות של לק לתוך כלי עם מים ואז טובלים בזה את האצבע מכוסת הסלוטייפ שלכן. זהו, זה כל מה שאני מתכוונת להגיד על התהליך עצמו לכל אורך הפוסט הזה. מידע נוסף אפשר למצוא בעשרות סרטוני היו-טיוב, שתראו אם תקישו את מילות הקסם (Water marbling) בחלון החיפוש הקרוב אליכן (כמו הסרטון שתוכלו למצוא בסוף הפוסט הזה). ואחרי כל ההקדמות – כמה עצות למי שהחליטה לקחת את הלק בידיים, ולערבל:
.
1.    חלק חשוב מהצלחת התהליך הוא השימוש בלקים הנכונים. ברוב הסרטונים שצפיתי בהם מדובר בלקים של החברות המובילות (OPI, CHINA GLAZE ואחרות), שכידוע נדירים למדי בארצנו הקטנטונת. ולכן הפתרון שאימצתי הוא "הפוך על הפוך" – השתמשתי בלקים הכי זולים/חסרי מעוף/חסרי איכות שיכולתי למצוא. ותראו איזה פלא, גיליתי שהלקים של Golf (כן, חברת הבגדים. וכן, יש להם לקים), שקיבלתי כבר כמה פעמים במתנה מדודות נחמדות, הם הסוג היעיל ביותר. תזכרו, בשביל לעשות ערבול, לא צריך איכות, צריך פשוט לק בעל יכולת תנועה (שינזול מתוך הבקבוק) ושיהיה לו צבע חזק (שקופים למיניהם לא מומלצים כאן).
.
2.    בשתיים יותר שמח. בפעם הראשונה שניסיתי לעשות ערבול, זה היה במסגרת מסיבת בנות ושפני הניסיונות שלי היו הציפורניים של בחורה אחרת. התהליך הביא אותי לשתי מסקנות משמחות; הראשונה הייתה, שאחרי שמנסים לערבל על בחורה אחרת, הרבה יותר קל להבין איך לעשות את זה לבד. על כן אני ממליצה למי שיש לה את האפשרות, בפעם הראשונה לנסות את זה ביחד עם עוד מישהי, כדי למנוע את הרגשת הייאוש אם לא תצליחו בפעם הראשונה (כמו שקרה לי). והשנייה, שמדובר באחלה תעסוקה לערב שהוא על טהרת המין הנשי.
.
3.    ניקיון זה שם המשחק. מה שרוב הסרטונים לא מראים, זה את החלק בו צריך לנקות את כל מה שמסביב לציפורן. מכמה ניסיונות שונים, אני יכולה להעיד שהערבול הכי מוצלח, בלי ניקיון טוב – פשוט לא שווה את זה. ולכן לפני שאתן מתיישבות לערבל, קחו בחשבון את מסגרת הזמן שלכן. בניסיון הכי ארוך שעשיתי, תהליך הערבול (עם ניסויים ושינויים) לקח לי שלוש וחצי שעות. בניסיונות האחרים שלי, דובר על מסגרות זמן קצרות יותר (בערך שעה), אבל עדיין, זה לא משהו שאפשר להקדיש לו עשרים דקות ולסגור עניין.
.
4.    מאט או מבריק? זאת עוד סוגיה שלדעתי לא נדונה מספיק בסרטונים השונים – האם צריך או לא לשים מייבש מאט (במקרה שלי מדובר במוצר המוצלח עד מאוד של Rimmel)? בסעיף הזה, מצפוני מחייב אותי לשים אזהרת טעם אישי: יש בנות שמעדיפות את האחד ויש את האחר. כשלעצמי, במעט הפעמים שעשיתי ערבול לפני יום עבודה, כיסיתי אותו במאט– להשגת מראה מקצועי יותר ואילו המראה המבריק נראה לי מתאים יותר ליום שישי, לפני מסיבה.
.
5.    הצבע הלבן. לרוב הלבן על ציפורניים מתקשר אצלי לאחת משתיים: טיפקס או פרנץ'. לכן לא תראו אצלי הרבה שימוש בצבע הזה בתור לק, למעט הפעמים בהן מדובר בשכבת בסיס לפני ציורים שונים. במקרה של ערבול מדובר דווקא בכלל הפוך, הלבן יוצר ניגוד מרתק לרוב הצבעים בהם השתמשתי, בין אם רציתי להשיג מראה קייצי יותר (עם ורודים וצהובים) ובין אם ניסיתי ללכת על משהו קודר יותר (עם סגולים וכחולים).
והנה כמה מהניסיונות שלי בתחום, עימכן הסליחה על האיכות הירודה של התמונות:
הצילום באדיבות גלית לובצקי, שבאומץ רב הרשתה לי לערוך עליה ניסויים הנוגדים כל מיני אמנות בינלאומיות, בערבול הראשון שלי. (המקור פה)

צילומים אלו נעשו בנסיון השני שלי והתוצאה היא מה שאני מכנה "מראה הסוכריה על מקל שהפכה ללק":

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

והנה דוגמה קצת יותר מקצועית באחד המדריכים הרבים שיש על הנושא ביו טיוב: water marbeling אז, למה לי ערבול עכשיו?
כי זה כמו לצייר עם הידיים, רק עם לק ונשאר להרבה זמן!

אז מה אתן אומרות, תערבלו?

החברה הדמיונית

פוסט זה פורסם לראשונה כפוסט אורח בבלוג "מה בבקבוק?" Water marbling, שיקרא לאורך הפוסט הזה - ערבול (כי שיוש מימי, או מים...

Read More »