Tagged by: ספורה

סוכריות, או קראקל צבעוני במיוחד

שלום לכן קוראות יקרות, אתן יודעות, לפעמים אני מתכננת מניקור והוא יוצא הרבה פחות טוב ממה שציפיתי ולפעמים הדברים הפשוטים ביותר יוצאים כל כך טוב שאני נשארת עם המניקור שבוע ימים. המניקור הבא שייך לקטגוריה השניה, זאת שבה רציתי לעשות מניקור עם קראקל כי כבר מזמן לא ראיתן כאן אחד והתוצאה עלתה על כל הציפיות שלי:

הכל התחיל עוד אי שם בפסח, כשעשיתי סדר במגירות שלי ובדקתי איזה לקים אני מזניחה וגיליתי למרבה ההפתעה שלק של ספורה, קראקל לבן, הלק שהביאו לי במיוחד מארה"ב, עומד לו ככה סתם מבלי שאני אשתמש בו ומבלי שאתן תראו אותו אפילו פעם אחת! אז כמו כל לוחמת צדק יצאתי מיד למאבק בתופעה והחלטתי לעשות מניקור צבעוני בהשראת סוכריות צבעוניות. המניקור אומנם פשוט מאוד, סה"כ 5 צבעים שונים ומעליהם קראקל לבן אבל כל פעם שאני מסתכלת על הציפורניים שלי נהיה לי ממש כיף בבטן וכמות האנשים שמתחילה פשוט לצחוק למראה המניקור היא דיי מפתיעה בגודלה. אבל הנה אני מקדימה את המאוחר, בואו נתחיל מההתחלה ומהצבעים בהם השתמשתי לבסיס:

בכל האצבעות מרחתי שתי שכבות של לק וניסיתי להשתמש בכמה שיותר לקים קרמיים כדי לתת רקע של צבעים בסיסיים יותר ואלו הם שמותיהם:

כחול – Azure מס' 198 של Rimmel
ירוק – Tree Hugger של China glaze, לא השתמשתי בו מזמן אבל כמה שאני אוהבת אותו!
אדום – Happy Hour מס' 238 של Chic , ורוד-אדום קרמי עם מריחה מאוד נוחה וכיסוי מצוין בשתי שכבות.
כתום – Life Preserver מס' 945 של China Glaze , כתום קרמי עם כיסוי מלא בשתי שכבות
צהוב – Sunshine מס' 280 של Rimmel

ואחרי שכל צבעי הבסיס שלי התייבשו, מרחתי את כוכב ההצגה שלנו – White Blasted של Sephora מבית OPI:

ספורה היא חברת בת של אופי והיא ידועה בכך שהמברשת שלה פחות נוחה מזאת של אופי, היא יותר צרה ובמקרה של קראקל בו צריך למרוח שכבה לא עבה מדי ומהר זה בהחלט יוצר חיסרון. אבל לזכותו של הלבן יאמר שאחרי מריחה לא מסובכת מדי הוא יוצר פיצוץ נחמד ביותר, אמנם לא הריבועים המיתולוגיים שתמיד רציתי אבל כן יש צורות שונות בשבירה ומה שלא פחות חשוב – הלק שמתחת לא נמחק (אחרת כל המאמצים הקודמים שלי היו יורדים לטמיון). כפי שאמרתי, המניקור היה מספיק מעניין בשבילי ללכת איתו שבוע שלם, אבל מה שלא אמרתי זה שבשונה מהרבה קראקלים אחרים, הלבן של ספורה גם החזיק מעמד כל משך הזמן הזה(קראקלים נוטים להשתפשף עם הזמן).  סה"כ אין שום דבר מיוחד בקראקל לבן ולא בקראקל הלבן הספציפי הזה, אבל הוא כמו השמלה השחורה – חייבים שיהיה לכן אחד כזה לשימושים שונים כשיתחשק לכן.

במקרה הזה בחרתי לעשות מניקור קליל וכיפי אבל אפשר לשלב את הקראקל הלבן עם צבעים מתוחכמים ואחידים ואז יצא לכן מניקור בעל אופי שונה לחלוטין.

קיץ זה הזמן לצבעים שמחים וכיפיים

שלכן,

החברה הדמיונית

שלום לכן קוראות יקרות, אתן יודעות, לפעמים אני מתכננת מניקור והוא יוצא הרבה פחות טוב ממה שציפיתי ולפעמים הדברים הפשוטים ב...

Read More »

שוד ושבר

שלום יקירות.

לפוסט של היום, כמשתמע משמו, יש שני חלקים. אז נתחיל מהשוד: הלכתי השבוע עם אמא לרחרח בקניון החדש שפתחו לנו בשכונה. מפה לשם, מצאנו חנות קוסמטיקה שמוכרת שלל גווני שיק, כולם עם הנוסחה החדשה (=ללא רעלנים), ובמחיר טוב (10 ש"ח). קפצנו על המציאה, ואמא רכשה לעצמה בקבוקים חדשים ונטולי רעלים שיחליפו כמה דברים שיש לה בבית והגיע הזמן לשלוח לפנסיה. אבל מה, היא לא לקחה בחשבון את החיבה הבלתי מוסברת של הבת שלה לאדומים לאחרונה. בקיצור, שוב שדדתי לק מאמא.

וזה מה ששדדתי הפעם. לק מס' 57 מבית Chic, אדום עם נטייה קלה (קלה מאוד) לסגול, ללא רעלים, נמרח בקלות ונראה נפלא אחרי שתי שכבות. למה שתי שכבות ללק אדום, אתן שואלות?

כי ככה הוא נראה אחרי שכבה אחת. שימו לב למרקם של האצבעות, לא לכיסוי מבחינת צבע. זה הרבה מעבר לסימני מריחה – זה פשוט לק שסירב לא להיראות כאילו ילדה בת 5 מרחה אותו. שכבה שנייה (על לק יבש, כן?) פתרה את זה. הלק הזה חביב מכל בחינה אחרת, אבל קחו את הקטע הזה לתשומת ליבכן. אני לא יודעת אם זה משהו עקבי במטאליים של שיק בנוסחה החדשה (עד היום ניסיתי רק קרמיים מהנוסחה החדשה), אבל אני מקווה מאוד שלא. זה היה מוזר, ולא כיף. אבל מעבר לזה – אחלה לק.

 

הגוון הזה הוא גוון שאני כן חגה סביבו מדי פעם, וניסיתי לבדוק אם יש לי כפילים שלו. מימין אתן רואות את ההשוואה מול הפלטה שלי, כשעל האצבע שלי שיק, ועל הפלטה למעלה Curve-aceous של Sephora by OPI, שהוא אדום שימרי נקי, ואילו התחתון הוא Ruby Star, מס' 662 של Maybelline, שהוא אדום כהה יותר ומעט סגול יותר. כפי שאתן רואות, ההבדלים לא גדולים.

ונעבור לחלק של השבר. החלטתי שהאדום הזה הוא הזדמנות מצויינת לנסות לק שקניתי לפני כמה חודשים ולא זכה עדיין לשימוש, Electric Blue Blasted של ספורה. הלק הזה, כמו כל הקראקלים של ספורה, הוא מחזור של קראקל מהליין הרגיל של OPI. במקרה הזה, מדובר בלק שמשלים את שלישיית הקראקלים הכחולים שאופי הוציאו בשנה שעברה, שאת הטורקיז והכחול הכהה מביניהם כבר קנינו וניסינו. אז הגיעה העת לסגור את השלישיה.

זה היה הניסיון הראשון שלי עם הלק הזה. המברשת של ספורה, שכבר סיפרתי בעבר כמה אני מתעבת אותה, לא איפשרה לי מריחה נוחה, והשכבה שנותרה על הציפורן הייתה כל כך דקה, שהצבע נראה לעין רק באיזורים שבקצה המריחות. במילים אחרות, זה נראה די מטופש.

וזה הניסיון השני, הכושל עוד יותר. ניסיתי פשוט להניח את הלק על הציפורן, לא למרוח, מאחר והוא כל כך דליל. זה אחד הרעיונות הגרועים ביותר שהיו לי. ואז נפל לי האסימון – הלק נורא נורא דליל, ולא השתמשתי בו בחודשים מאז שנקנה. אולי פשוט צריך לנער אותו קצת? אז הפכתי אותו על ראשו לחצי שעה, ואז ניסיתי שוב.

כמובן שעם המברשת הנוראית של ספורה נדרשתי למשהו כמו 5-6 משיחות מכחול כדי לכסות את האגודל שלי, אז זה יצא קצת מוזר, אבל באופן כללי זה נראה כמו… נו, קראקל. קראקל סבבה.

ועם טופ קואוט מבריק שהוציא ממנו את המטאליות וישמור עליו קצת, הוא אפילו נראה כמו קראקל מגניב.

אז האם אני ממליצה על קראקלים של ספורה? באופן עקרוני, לא. כבר אמרתי בעבר שכשיש שני גוונים זהים של ספורה ושל אופי הרגיל, אני בעד הרגיל כי הוא זול יותר והמברשת טובה יותר. הקראקלים הם דוגמא קלאסית לזה, במיוחד מאחר ומדובר בלקים שבהם יש חשיבות מיוחדת לכיסוי מהיר ואחיד של הציפורן.

מעבר לזה, גיליתי כאן משהו שלא נתקלתי בו בעבר בחברה מכובדת כזו – קראקל שהחומר שלו פשוט שקע. קרה לכן? או שזה סתם בקבוק מוזר?

בכל מקרה, אם יזדמן לידי יום אחד הקראקל המקביל של אופי, עם המברשת הטובה יותר, הקראקל הזה בבירור ימצא את עצמו בפינת ה"למכירה". אם לא… נו, זה קראקל מטאלי כחול. כמה רע זה יכול להיות?

עד הפעם הבאה…

שלום יקירות. לפוסט של היום, כמשתמע משמו, יש שני חלקים. אז נתחיל מהשוד: הלכתי השבוע עם אמא לרחרח בקניון החדש שפתחו לנו בש...

Read More »

יום מס' 30: בהשראת מדריך

בוקר טוב, יקירותי, וברוכות הבאות לפוסט האחרון שלי באתגר המאוד מאתגר הזה. היום התבקשתי ליצור מניקור בהשראת מדריך כלשהו, וכך גם עשיתי. אספר לכן ראשית כל שהמדריך עליו התבססתי הוא זה, מתוך אחד מבלוגי הלקים האהובים עלי, שמסביר איך להשתמש בטכניקת נייל ארט חדשה יחסית וחביבה מאוד, המוכרת באנגלית בשם splatter manicure. השם הראוי בעברית יהיה, אני חושבת, מניקור השפרצה, או בניסוח כיפי יותר, מניקור שפריץ. אז איך תעשו מניקור שפריץ, כפי שלמדתי?

ראשית כל, כמו תמיד, צריך למרוח לק בסיס וצבע בסיסי. במקרה הזה, מאחר וזה השימוש הראשון שלי בטכניקה הזו ורציתי לגוון, השתמשתי בלבן שלי, Snow מבית China Glaze, ובשחור שלי, Noir Onyx מס' 809L מסדרת Express Finish של Maybelline. השלב הבא, החשוב מאוד מסיבות שתכף תראו בעיניכן, הוא לכסות את העור שמסביב לציפורן היטב בנייר דבק. אם מדובר בציפורן קצרה, צריך לכסות אפילו את 4 צדדיה. למה? כי להשפריץ לק זו פעולה די מלכלכת.

והנה השפריץ הראשון שלי, או למעשה כמה וכמה שפריצים, לכיוונה של הזרת התמימה שלי באמצעות Curve-aceous, אדום העבודה שלי מבית Sephora by OPI. אתן מבינות כבר למה המניקור הזה מגניב? כי הוא אקראי, ויצר דוגמאות דקות ויפיפיות שקשה מאוד (מאוד מאוד מאוד) ליצור באופן מכוון. אני חושבת שהתמונה הזו גם מדגימה היטב למה צריך לעטוף את האצבע בנייר דבק. – זה קיצר לי את ההסרה של עודפי הלק לכמה שניות בודדות.

אלו שתי האצבעות הבאות, אחת עוד עטופה, שזכו לשפריצים מEmerald City, הירוק החביב מס' 10 מבית Sally Hansen, וBlue It, הכחול העמוק מב' 16 של סאלי הנסן גם הוא. גם פה חשיבות נייר הדבק ברורה למדי. היופי במניקור הזה הוא שגם אם הורסים אותו מעט (כפי שעשיתי בטעות לירוק כשנגעתי בו כי שכחתי שהוא עוד רטוב…), זה לא משמעותי. זה נראה כאילו זה עוד חלק בבלגן הלא מאורגן שהוא המניקור הזה. איזה כיף, אי אפשר לטעות!

וזו האצבע המורה, עם שפריץ של לק הזהב מס' 450 של שיק. אני משערת שאולי חלקכן כבר ניחשו מה הרעיון של הצבעים פה – זה המניקור שעשיתי בהתאמה למניקור הדגלים שלי. למה? כי אני משתעממת מהר. אז הלכתי על צבעים זהים (טוב, חוץ מהשחור, אבל לא היו רואים בכלל את הזהב על רקע צבע הציפורן הטבעית שלי) למניקור הדגלים ביד שמאל, ועשיתי את הבלגן הזה ביד ימין.

האגודל שלי היה אמור להיות מקביל לאגודל השני, שמרוח בדגל בריטניה. אז חשבתי לשלב גליטרים ושימרים מכל ארבעת הצבעים האחרים, כמו שהדגל הוא שילוב של הדגלים האחרים. אז השפרצתי פה קצת מIce Blue Shimmer של CND על תקן הכחול, Cherry Sweet מס' 54 מסדרת Colorama של מייבלין על תקן האדום, Honey Crystals מס' 48 מאותה סדרה על תקן הזהב, ומס' 111 מבית Top Beauty על תקן הירוק. זה לא עבד כל כך טוב – הטופ ביוטי זה השפריצים היחסית לבנים ובולטים, וכל השאר נבלעו ברקע. בניסיון לשפר את זה הוספתי גם קצת מCrystal Chandelier של צ'יינה גלייז שהוא שימר זהוב, ומShine On Crazy Diamond שהוא גליטר הולוגרפי מבית Orly, והאמת שגם הם לא כל כך עזרו. זו האצבע הפחות אהובה עלי מהמניקור הזה. כשיהיה לי זמן, אעשה אותה מחדש. אני לא בטוחה מה אעשה, אבל בוודאי לא את זה.

אז כך נראית היד שלי. לא רע לפעם ראשונה, אם יורשה לי לומר. אני מתה על האקראיות של זה, ועל קלות הביצוע. אז בואו נדבר קצת על הטכניקה, שכאמור פשוטה למדי: אחרי שעטפתן את העור שמסביב לציפורן בנייר דבק, טפטפו כמה טיפות של הלק שאתן רוצות להשפריץ על פלטת עבודה כלשהי – נייר, קרטון, צלחת חד פעמית וכיוצא בזה. עכשיו, קחו קש – כמה שיותר דק יותר טוב, מצאתי שאני מקבלת תוצאות אופטימליות עם קש של טרופית אבל אתן יכולות לנסות גם קשים עבים יותר. הניחו את האצבע העטופה נייר דבק (או האצבעות העטופות, אם אתן רוצות לעשות כמה אצבעות זהות אפשר בהחלט לחסוך זמן) מעל עיתון מיותר, או כל משטח אחר שאין בעיה שיתלכלך. כי הוא יתלכלך. טבלו את קצה הטרופית בבריכת הלק הקטנה שיצרתן בטפטופכן, מקמו את הקש מעל הציפורן או הציפורניים, ונשפו. נשיפה אחת חזקה עובדת מצויין.

שימו לב – מי מכן שעוקבת אחרי בטוויטר בטח שמה לב לכמה קריאות ייאוש מכיווני אתמול בלילה, שהמניקור "לא עובד". למה? כי שכחתי שכשעושים מניקור לפי מדריך כדאי גם באמת, ובכן, לקרוא את המדריך. אז קראתי. ושמתי לב שהיא אומרת שהיא מטפטפת 5-6 טיפות על פלטת העבודה, ואילו אני טפטפתי 2. מאחר ורציתי לחסוך לק, בעצם לא הצלחתי להעביר מספיק מהלק לקש, והנשיפות שלי לא עשו כלום. אז זה כנראה לא המניקור הנכון לעשות עם הלק היקר ביותר שלכן – הוא בזבזני למדי מבחינת חומר. אבל הו, כמה שהוא יפה.

אז אם תפגשו אותי ברחוב היום, כך אני אראה. עם קשר קלוש למדי בין הידיים שלי, אבל חיוך ענק, כי ממש כיף לי עם כל אחת בפני עצמה, וגם עם שתיהן ביחד. ולמי שיש לו בעיה עם חוסר האחידות – נו, נסו לא לפגוש אותי ברחוב.

ניסיתן פעם מניקור שפריץ? עצות לניסיון הבא שלי?

עד הפעם הבאה…

בוקר טוב, יקירותי, וברוכות הבאות לפוסט האחרון שלי באתגר המאוד מאתגר הזה. היום התבקשתי ליצור מניקור בהשראת מדריך כלשהו, ו...

Read More »