פריחת עץ הדובדבן בקצה האצבעות

שלום לכן גבירותיי, היום אנחנו נתעמק בתרבות היפנית ובשלווה שהיא משדרת… או לפחות נזכיר אותה מספר פעמים במהלך הפוסט.

פריחת עץ הדובדבן הוא מוטיב שכולנו נוהגים לקשר לחברה היפאנית והוא תמיד מסמל התחדשות ותקווה. לכן החלטתי שהיום אני אנסה לשחק קצת עם הסמל הזה ואנסה להפוך אותו למשהו יום יומי יותר, שיוכל ללוות אותי לא רק מעל מסך המחשב אלא מקצות האצבעות.

אבל קודם כל, עץ הדובדבן:

והנה הגירסה שלי לנושא:

כפי שאתן יכולות לראות עדיין יש לי לאן לשאוף, אבל יחסית לפעם הראשונה אני מאוד מרוצה מהתוצאה.

ועכשיו לפרטים הטכניים:

הבסיס שלי כרגיל הוא ה natural nail base coat של OPI והמייבש הוא ה rapidry  של OPI  שגם אותו אני מאוד אוהבת.
בשביל הרקע בציפורניים בהן ציירתי השתמשתי בancient jade של orly שאותו אני מחשיבה לאחת המציאות הכי מוצלחות שהיו לי בסופר פארם, זהו צבע יפיפה שבעתיד מן הראוי להקדיש לו הרבה יותר מחשבה כי מצד אחד הוא קרמי כמו שאני אוהבת ומצד שני יש לו איכות קלילה שגורמת לו להיות אחד מהלקים המתאימים ביותר לעונת הקיץ, ולכל האור כאן מסביב. בשאר האצבעות השתמשתי בלק מס' 52 של חברה בשם DREAMS, לא זכור לי כבר מתי ואיך נתקלתי בו , זאת אחת החברות הללו שאני קונה לק ב10 ש"ח ומקווה מאוד לטוב (ובמקרה הזה, זה הצליח). כמו כן אם תשימו לב שני הגוונים הללו מאוד מזכירים את הפוסט הראשון שלי ושל מם, בו דיברנו על Essence- Replay. הצבעים אינם זהים, ופוסט השוואות ביניהם יכתב בעתיד, רק שימו לב כרגע כמה גוונים שונים ונפלאים של הצבע קיימים וכמה שינויים אפשר לעשות על אותו נושא ולקבל כל פעם תוצאה אחרת.
ובחזרה לעץ הדובדבן שלנו, אני ציירתי רק על שתי אצבעות ביד שמאל, בהן עשיתי שימוש בלק של ORLY שהוא קצת יותר בהיר, ואילו בשאר האצבעות השתמשתי בלק של DREAMS כדי לשוות מראה של מסגרת לתמונה שיצרתי.

לציור העץ  השתמשתי בעוד אחד מהלקים האהובים עליי , little brown dress של ESSIE, לק מושלם לעונת הסתיו והחורף (שעוד יזכה לפוסט משלו ברגע שיגיע הסתיו עם כל הגוונים הכהים שלו).
והפרחים הם orly platinum של ORLYו-isis purple של NUBAR.

האסי החום והאהוב לצערי נשאר ברקע משמאל ולא נכנס לתמונה במלוא הדרו.

טכניקת הביצוע כאן היא מאוד פשוטה וכוללת שימוש במכחול, במנקד ושום כללים נוספים. לוקחים את המכחול ומציירים את ענפי העץ, למתקשים כמוני, אל תשכחו שענפי העץ שונים אחד מהשני אז לא חייבים להיות מדוייקים מדיי. אחרי שהעץ מתייבש, בעזרת המנקד עושים את עלי הכותרת הלבנים ואז אחרי שהם מתייבשים עושים נקודה אחת באמצע כל פרח בצבע ורוד.
לפני שציירתי על הציפורניים ניסיתי כמה וריאציות של הפרחים הללו על פלטת הניסויים שלי ואני עדיין לא בטוחה האם זה הצבע המוצלח ביותר, היו לי פרחים חמודים מאוד עם עלי כותרת סגולים ונקודה פנימית לבנה.

בתמונה שלמעלה תוכלו לראות בבהירות את ההבדלים בין אורלי לדרימס.

אז שיהיה לכולנו יום נפלא ואני אשמח לשמוע מכן על עוד רעיונות לציורים פשוטים שאני יכולה לנסות.

החברה הדמיונית

שלום לכן גבירותיי, היום אנחנו נתעמק בתרבות היפנית ובשלווה שהיא משדרת... או לפחות נזכיר אותה מספר פעמים במהלך הפוסט. פריח...

Read More »

Big 3 Free? איך תדעי אם הלק שלך מכיל רעלים

היום נעסוק בנושא כאוב – הרעלים שבלקים שלנו.

כידוע, לק, ככלל, הוא רעל. הוא לא נועד לבליעה או כל שימוש שאינו חיצוני לגוף. הוא עשוי כולו מכימיקלים, ומריח כמו משהו מסוכן למדי. אבל מה, יש כימיקלים ויש כימיקלים. ושלושה כימיקלים ספציפיים, שפעם היו מרכיבים נפוצים מאוד (שלא לומר, המרכיבים העיקריים) בכל לק, התגלו לאורך השנים כבעלי השפעות מזיקות.

הכימיקלים המדוברים הם:

Dibutyl Phthalate, או בקיצור DBP, שנאסר לשימוש על ידי האיחוד האירופי מזה מספר שנים. אני לא כימאית או רופאה, אבל ממה שהצלחתי להבין הוא גורם, ככל הנראה, להתפתחות בלתי תקינה של תאים, ומפריע למערכת ההורמונלית, מה שיכול לגרום לדברים נפלאים כמו מומים בתינוקות או בעיות במערכת הרבייה. נכון מפתה?

Formaldehyde, שאותו אתן בטח מכירות כחומר לשימור חלקי גופות מסרטי המתח, הוא גם לא ממש חדשות טובות. שוב, אני לא מקור מוסמך ואתן מוזמנות מאוד להשתמש בגוגל שלכן ולקרוא על זה עוד, אבל על פי ויקיפדיה מדובר בחומר רעיל מאוד, הוכרז על ידי ארגונים ממשלתיים בארה"ב כמסרטן, שאיפה ממושכת שלו יכולה להוביל לצילוק בריאות, ועוד שלל דברים שליליים. ככלל, לא משהו שאני רוצה שיתקרב אלי. נגיד, אף פעם. ואם תהיתן, זה גם נספג בגוף דרך הציפורניים והעור.

Toluene, הוא מדלל צבע, ששאיפה שלו עשויה לגרום לנזק נוירולוגי חמור. למעשה, שאיפה שלו בכמויות קטנות עשויה לגרום על פי ויקיפדיה לעייפות, בלבול, חולשה, התנהגות כמו בשכרות, אובדן זיכרון, אובדן תיאבון, אובדן שמיעה, וראייה בשחור-לבן. שאיפת כמויות גדולות מהחומר הנפלא הזה בזמן קצר יכולה לגרום לסחרחורת, בחילה, או ישנוניות, ובמקרים חמורים זה יכול לגרום גם לאובדן הכרה ואף מוות. נפלא.

אז עכשיו שהפחדתי אתכן, צפירת הרגעה: אתן לא מניקוריסטיות. זאת אומרת, אתן לא מבלות את כל יומכן, מבוקר עד ערב, בהסנפת לק. החשיפה שלכן לחומרים האלה אינה עצומה, ואתן לא בסכנה גבוהה לכל הדברים השליליים שכרגע פירטתי. מצד שני, אתן באמת רוצות לחשוף את עצמכן לדברים האלה, גם אם בכמויות יחסית קטנות? והפורמלדהייד שנספג דרך הציפורניים והעור? באמת בא לכן?

יש עוד כמה חומרים שחברות התחילו להסיר לאחרונה מהלקים שלהן – Formaldehyde Resin, Camphor ו- Ethyl Acetate. אתן מוזמנות לקרוא על ההשפעות השונות שלהם ולהחליט אם אתן נמנעות גם מהם, אבל היום אני דובקת בשלושת הגדולים.

ההחלטה היא של כל אחת מול עצמה, כמובן. אבל אם אתן מחליטות שאתן, כמוני, רוצות להימנע ככל האפשר מהרעלים האלה, מהר מאוד תמצאו את עצמכן אובדות עצות מול שורה אינסופית של מרכיבים עם שמות כימיים מבלבלים באותיות פצפונות, וכאב ראש אחד גדול מהניסיון להבין מי נגד מי.

אז מאחר ואני היום עשיתי את המעשה הכואב ועברתי אחד אחד על כל אוסף הלקים התלת ספרתי שלי ומיינתי מה זוכה להישאר ומה לא, החלטתי לנסות לעזור לכן.

ונתחיל מרשימת החברות שכל לק חדש שלהן שתקנו (לא חדש עבורכן, אלא מייצור חדש, כן?) יהיה נטול שלושת הרעלים: Maybelline/Colorama; OPI/Sephora/Nicole; Nubar;  China Glaze; Color Club; Essie; MAC; Chanel; Dior; Estee Lauder; Chic; Ga-DE; Orly; Sally Hansen; Zoya; CND; Revlon; Rimmel; Pupa; Cherimoya 2012; NYX Girls/Matte; Milani; LA Colors; Essence; Careline Blues; Wet 'n Wild; Life. עדכון 9/6/12: מסתבר שגם Top Beauty ו-Wow Cosmetics הזולים בסדר, וגם Careline. כיף! עדכון 8/8/12: גם BeautyCare סבבה. שימשיכו ככה!

החברות שגם לקים חדשים שלהן מכילים, ככל שהצלחתי לברר, רעלים:  L'Oreal Resist & Shine (מכיל DBP). ו-Top Beauty (נמכר ב-8 ש"ח בחנויות "הכל בדולר". לא באמת ציפיתם להרבה מלק שנמכר ב-8 שקל, נכון?). עדכון 8/8/12: הקוראת לירון מוסיפה בתגובות שהלקים של GK מכילים Tulouene. כמו כן, חשוב לציין שהמחזק המקצועי של לייף (זה שנמכר בבית המרקחת) מכיל Tulouene, וכך גם הטופ קואוט הפופולרי Seche Vite. המחזק משקם-הציפורניים של NailTek כולל גם Tulouene וגם פורמלדהייד.

אם אתן מחפשות מידע על חברות אחרות מחו"ל, נסו בפוסט הזה של All Lacquered Up. רק שימו לב שמדובר בפוסט משנת 2009, לכן אמנם כל חברה שהייתה אז בטוחה כנראה שעדיין בטוחה, אבל חברות שמופיעות שם כלא בטוחות היו עשויות לשנות את הנוסחה שלהן מאז. אחרי הכל, עברו שנתיים. כללתי את כל החברות שנתקלתי בהן בארץ, וכל החברות שיש לי לקים שלהן. אם יש חברה נוספת שלדעתכן צריכה להיות ברשימה, התגובות פתוחות.

לצערנו הרב, יש לקים ישנים ויפיפיים שלא קנינו אי-אז כשהם נמכרו, אבל תופסים לנו את העין. למה לצערנו? כי צריך לבדוק את תכולת הרעלים שלהם אחד אחד. האם אני מצפה מכן לעשות כמוני, שישבתי שני ערבים ברציפות ומיינתי את הלקים הקיימים שלי לקטגוריות ה"בטוחים", "צריך לבדוק", והכואבת מכל "צריך להיפטר מזה"? לא. אני לא מצפה מכן לכלום. אמרתי כבר שזו בחירה אישית, ואני גם מניחה שלמי שאוסף הלק שלה קטן יותר (החבר שלי היה שמח להוסיף – שפוי יותר), זה גם קל הרבה יותר ועשוי לקחת פחות מיומיים. כמו כן, אתן מוזמנות לקצר את הזמן בדיקה שלכן באמצעות כמה טיפים וטריקים שלמדתי ביומיים האלה, ובשיטוטים נרחבים ברשת.

הטיפ הראשון, אחרי שניסיתן לקרוא מה שכתוב על הבקבוק והתייאשתן מהכתב המזערי, הוא להיכנס לאתר החברה. אצל רוב החברות אפשר למצוא במקום זה או אחר באתר רשימת מרכיבים, במיוחד לקולקציות חדשות.

הטיפ השני הוא שכשאתן עושות את כל הבדיקה הזו, תעשו את זה עם חתיכת נייר שעליה כתובים שמות שלושת החומרים (או מסך מחשב/סמארטפון שפתוח על העמוד המתאים בבלוג הזה, לדוגמא), כי השמות הכימיים האלה מבלבלים לאללה.

אם מדובר בלק ספציפי, אפשר גם לנסות לחפש סקירה שלו בבלוג שמציין דברים כאלה, ולראות מה הבלוגרית אומרת. הפעם אני דווקא לא מתכוונת לעצמי, אלא לבלוגריות כמו All Lacquered Up שברשימת הפוסטים השימושיים בצד שמאל יש באורח קבע לינק לפוסט שלה בנושא משנת 2007 (!), והיא מציינת את הנתונים האלו לגבי כל לק שהיא סוקרת מאז. זה מאגר נתונים מכובד למדי.

אם מדובר בלק מיני, שאצל חלק מהחברות (OPI, אני מסתכלת עליכם!) לא כולל רשימת מרכיבים, חפשו מידע לגבי הלק בגרסאתו הגדולה. אם אתן לא מוצאות מידע לגבי המרכיבים שלו – נסו לפחות למצוא באיזה שנה הוא יצא. רוב החברות התחילו להחליף נוסחאות בשנת 2006 (אתן מוזמנות לחפש את המידע הזה לגבי כל חברה בנפרד, כמובן) ולכן אם הלק שאתן בודקות הוא משנת 2004 אתן יכולות להניח שהוא כולל רעלים, ואילו אם הוא משנת 2010 אפשר להניח בביטחון רב שהוא לא כולל רעלים – בהנחה שהוא של חברה שאתן יודעות שאינה משתמשת יותר ברעלים, כמובן.

במסגרת חיפושי אחר הנוסחאות של הלקים שלי, מצאתי שחלק מהחברות עשו שינוי כלשהו באריזה של הלק כדי לסמן שהלק הזה שייך לנוסחה החדשה, נטולת שלושת הרעלים. אז בואו, ניתן בהם סימנים, ונתחיל מ-OPI אהובתי. זה פשוט, דווקא: מתחת לכל לק שלהם יש מדבקה שמפרטת את שם הלק. בנוסחה הישנה, הכיתוב על המדבקה (הלבנה) בשחור. בנוסחה החדשה, הכיתוב על המדבקה (העדיין לבנה) מודפס בירוק. נכון פשוט?

הלאה. China Glaze, עוד אחת מאהובותי, גם להם יש מדבקה מתחת ללק. בנוסחה הישנה המדבקה הייתה לבנה, ואילו בנוסחה החדשה המדבקה שחורה. עם זאת, מצאתי שאחד הלקים שלי עם המדבקה הלבנה, הווה אומר הנוסחה הישנה, Crystal Chandelier, לא מכיל את שלושת הרעלים ברשימת המרכיבים שלו. המשמעות היא, למיטב הבנתי, שלפני השינוי – יש כאלו ויש כאלו. אחרי השינוי – כולם בודאות ללא. אז כדאי לבדוק בקפידה את הנוסחה של לקים אינדיבידואליים מהנוסחה הישנה, אם אתן אוהבות אותם במיוחד.

חברת הלקים הישראלית החביבה על כולנו, Chic, עברה גם היא לנוסחה חדשה ונטולת שלושת הרעלים. כאן מעט יותר קשה להבדיל, כי שיק נקטו בטקטיקות מתוחכמות לבלבול האוייב, אבל בכל זאת אפשר לדעת על פי שני קריטריונים (ראו תמונות) :

1. בנוסחה החדשה כתוב בקדמת הבקבוק Long Lasting Nail Colour מתחת ללוגו החברה, בעוד שבנוסחה הישנה לא.

Chic front

האריזה החדשה משמאל, הישנה מימין

2. בנוסחה החדשה בנוסף למספרי הגוונים (שמסומנים במדבקה שחורה בראש המברשת ובמדבקה לבנה בתחתית הלק) יש גם שם לכל גוון (מופיע רק במדבקה שבראש המברשת).

Chic top

האריזה החדשה משמאל, הישנה מימין

אחד או שניים מהקריטריונים האלו אמורים לסייע לכן להבין מה יש לכן בידיים.

חברה ישראלית פופולרית נוספת, GA-DE, עשתה טריק דומה. בנוסחה החדשה כתוב בקדמת הבקבוק Crystal Glow Nail Enamel מתחת ללוגו החברה, מה שלא היה בנוסחה הישנה. בנוסף, גם אצל ג'ייד, המדבקה שבראש המברשת כוללת בנוסחה החדשה לא רק מספר גוון אלא גם את שמו, ואת המילים  Crystal Glow Nail Enamel.

גם לייף, מותג הבית של הסופר פארם, החליפו ככל הנראה את הנוסחה שלהם – כל הלקים שלהם שנמצאים כרגע על המדפים (או לפחות, כל אלה שבדקתי, ובדקתי מדף שלם) הם נטולי רעלים. וכמה לקים ישנים שלהם שיש לי, מכילים את הרעלים האלה בהחלט. אז מתי היה השינוי שלהם? אין לי מושג. אין שום הבדל באריזה ככל שהצלחתי למצוא. לא, גם לא צבע ידית המברשת, כפי שחשדתי. אז אם יש לכן לק של לייף – אין ברירה אלא לקרוא את המרכיבים. למרבה המזל, זה כתוב באותיות יחסית לא זערוריות.

כל הלקים של Orly שבבעלותי כוללים כיתוב ברור בגב הבקבוק: Free of DBP, Formaldehyde and Toluene. אני מניחה שאם תיתקלו בלק של אורלי שלא מכיל את הכיתוב הזה, זה לק מלפני שינוי הנוסחה.

במקרה של הלקים של CND, אם יש לכן לקים מסדרת ה-Colors & Effects  שלהם, הם נקיים מרעלים. אם יש לכן לקים מהסדרה המוקדמת, שהבקבוקים שלה נראים שונים לחלוטין, מומלץ לבדוק את הרכיבים בזהירות.

ועוד כמה הערות כלליות בנושא:

Sephora by OPI הוא מותג חדש יחסית, שנוצר אחרי השינוי, ועל כן בהכרח נטול רעלים. אותו הדבר תקף גם ל-Nicole by OPI.

הלקים של Zoya  הם לא רק נטולי שלושת הרעלים (ושניים מהרעלים הנוספים שציינתי), אלא שהם גם לקים טבעוניים (!). אם יש כאן מישהי שזה חשוב לה – תהני. הלקים שלהם מצויינים, כך או כך.

רימל ואסנס זוכים לציון לשבח מאחר ואפשר להוריד מהאתר שלהם קובץ PDF שמכיל את המרכיבים המדוייקים של כל מוצר שלהם, כולל הכל – וכל הלקים שלהם נטולי שלושת הרעלים. האם זה מקרי ששתי החברות אירופיות? אני מניחה שלא.

וכאלה שלגביהם התשובה לא ברורה:

Barry M, מותג הלק הבריטי החביב (הם עושים משלוחים לישראל מהאתר הרשמי!), מפרסם ברשת את ההרכב של כל הלקים שלו, בדיוק כמו אסנס ורימל. הבעיה היחידה: אין אחידות. הפירוט מרכיבים (כמו אצל אסנס) מתייחס לכל לק בנפרד. חלקם בסדר. חלקם, ביניהם אחד שאני מחבבת מאוד מאוד מאוד, לא. אם יהיה לק אחד שאני אשאיר לעצמי על אף רעילותו אחרי כל המיון הזה, זה יהיה זה. באסה רצינית. אבל מבחינתכן: לבדוק אותם אחד אחד. ואם זה צבע שכבר אין באתר הרשמי, חפשו בגוגל. אתרים בריטיים מפרטים את זה בכל זאת. כנראה שיש שם חקיקה שמחייבת אותם, אם כי אין לי ממש כוח לבדוק כרגע.

לקים של פנינה רוזנבלום יש בבעלותי רק שניים, ששניהם נקנו יחד (לפני המון שנים), והאחד כולל רעלים בעוד שהשני לא. אם יש שם חוקיות, ואם הם שינו את הנוסחה בינתיים, אני באמת לא יודעת.

בניגוד לסדרת ה-Blues שרשימת מרכיביה נקייה מרעלים, קרליין הישראלית לא מציינת את מרכיבי הלק (!) בגוף הלק של סדרת Everlast, וגם האתר שלה לא מכיל אף לא שביב מידע לרפואה (!!!). הלבן האהוב עלי, בהקשר לפוסט של החברה הדמיונית בנושא, הוא מספר 303 של קרליין, ואני לא ממש יודעת מה לחשוב עכשיו. כנראה שנצטרך להיפרד. חבל. עדכון: קרליין שינו את האריזה של סדרת Everlast. על האריזה החדשה, המרובעת, יש מרכיבים, והנוסחה בסדר גמור. לגבי האריזה הישנה אני עדיין לא יודעת. אותו החוסר ידע תקף ללקים של אנדריאה מילאנו, דנה ביוטי ו-Kama העלומים, שהגיעו אלי דרך החברה הדמיונית שלי. לא הצלחתי למצוא גם שום מידע על Red Earth, מותג אוסטרלי (?) שקניתי בקנדה (?!) לפני איזה עשור, ונראה שלא מוכר יותר בכלל לקים ואין שום מידע ברשת לגביו.

בסך הכל, 35 לקים כנראה יוצאים היום מהאוסף שלי, ביניהם טורקיז גליטרי אחד שאובדנו יכאב לי מאוד. מה הנזק שלכן?

(תמונת ההפניה באדיבות מייקל רובנטיין; ותודה לקוראת CrazyVet שהפנתה את תשומת לבי לכך שהמונח רעלנים הוא שגוי במקרה זה והמונח הנכון הוא רעלים)

היום נעסוק בנושא כאוב - הרעלים שבלקים שלנו. כידוע, לק, ככלל, הוא רעל. הוא לא נועד לבליעה או כל שימוש שאינו חיצוני לגוף....

Read More »

המרקר הצהוב שלי

ככה אני בוחרת לקרוא ל Yellow polka dot bikini של China Glaze.

והיות והיום ה1 לספטמבר החלטתי להקדיש את הפוסט הזה לא ממש לחזרה לבית הספר אלא יותר לכיוון של לק, ניאוני, כזה שמזכיר לי כל פעם מחדש את הקלמר עם כל המרקרים.

בתור מעריצה של הדמיון שחברות הלקים משקיעות בלקים שלהן, אני חייבת כמובן להזכיר שהשם מאוד מתאים ללק ושואב השראה משיר משנת 1960 ששר לראשונה בריאן היילנד: Itsy Bitsy Teenie Weenie Yellow Polka Dot Bikini
השיר הזה, שכל כך מתאים לקיץ, נתן השראה ללק הצהוב והקייצי הזה של צ'יינה גלייז (יצא בקולקציית אביב-קיץ של שנת 2010).
.

אין תיאור מדוייק יותר ללק הזה מאשר לבקש מכן לפתוח את המכסה של המרקר הצהוב הקרוב אליכן ולהסתכל עליו מקרוב – בדיוק אותו הצבע.

בדומה לרוב הלקים של צ'יינה גלייז גם המרקר, הוא בעל מריחה מאוד נוחה, ומתייבש מהר.
כפי שתוכלו לראות מהתמונות שבהן אני עם 3 שכבות של הלק, הוא לק ניאוני עדין שנשאר מעט שקוף וזה יתרון או חיסרון בהתאם לטעם האישי שלכן.
ממה שראיתי בבלוגים אחרים שכתבו על הלק, ניתן גם להשיג איתו אטימות מלאה.
צילום בחוץ

צורת הגשה: עדיין לא עשיתי את זה, אבל הלק הזה מאוד קורץ לציור של תמרורי אזהרה משהו בהשראת התמרורים כאן, אבל עם צבעים יותר בולטים, כיאה לתמרורי אזהרה.

בבלוג כאן, תוכלו לראות גם השוואה בינו לבין עוד כמה לקים צהובים, ניאוניים "מרקרים" – כמו שקורה פעמים רבות, כמה חברות אוהבות את הרעיון וכל אחת מבצעת אותו לפי דרכה.
איזה משלושת המרקרים אתן הכי אהבתן?

וכמובן שלא יכולתי לסיים את הפוסט הזה, בלי לאחל בהצלחה לכל אלו שחוזרים לכיתות היום ובלי:
It was an itsy, bitsy, teenie, weenie, yellow polka-dot bikini
That she wore for the first time today
An itsy, bitsy, teentie, weenie, yellow polka-dot bikini
So in the locker she wanted to stay
Two, three, four, stick around we'll tell you more

שלכן,
החברה הדמיונית

ככה אני בוחרת לקרוא ל Yellow polka dot bikini של China Glaze. והיות והיום ה1 לספטמבר החלטתי להקדיש את הפוסט הזה לא ממש ל...

Read More »