יום מס' 14: פרחים

בוקר טוב, חביבותי.

היו לי המון רעיונות ליום הזה, יום הפרחים, ולו כי פרחים הם דבר כל כך פשוט וכל כך יפה שיש אינספור דרכים לבצע אותו שיהיו מדהימות. אבל לא משנה במה אבחר, כתמיד, חשוב להשתמש בצבע בסיס טוב. במקרה הזה בחרתי בHushed Blush, לק מס' 120 מבית Revlon, שהוא מעין כתום ניודי חביב. אתן רואות אותו בתמונה ב-3 שכבות – כיסוי סביר, גם אם לא מדהים, שהרי רואים מעט את קו הציפורן. אבל רק מעט ורק בזוויות מסויימות, ולכן הוחלט שזה טוב מספיק למקרה זה.

השלב הבא היה לצייר פרחים. אחרי התלבטות ארוכה וכמה ניסויים עם אבני-קישוט, קונאד, ועוד כיד הדמיון הטובה, החלטתי ללכת על פשטות. לכן נבחר כצבע בסיס הכתום הכמעט ניודי הזה, ולכן בחרתי לצייר פרחים פשוטים ככל האפשר, באמצעות מכחול פשוט ותו לא, בצעים המובנים מאליהם לפרוח – סגול-ורוד-פוקסיה (מימין, Wild Life מס' 32 מבית Sally Hansen) ואדום בוהק (Curve-aceous מבית Sephora by OPI). כמובן שמאחר ואני מי שאני, גם הניוד וגם שני הצבעים הללו כולם מטאליים או שימריים. העצה החשובה ביותר שאני יכולה לתת לגבי ציור הפרחים האלה, ובעצם כל ציור באשר הוא, היא להקפיד למרוח שכבה של טופ קואוט לפני הציור. כמו כן, לא לפחד לעשות טעויות – במיוחד כשמדובר בציור פשוט כזה, במקרה הכי גרוע אפשר להשתמש במעט מצבע הבסיס כדי להסתיר מריחות בעייתיות. וחוץ מזה, מי בכלל יסתכל לכן על הציפורניים ברזולוציה כזו, אלא אם אתן מטורפות שיש להן בלוג לקים?

ברוח הפשטות, זה מניקור מינימליסטי למדי עבורי – ועדיין הוא גרר לא מעט מחמאות. מסתבר שלפעמים הצורך שלי להשפריץ גליטר הולוגרפי על כל דבר זה בבחינת "כל המוסיף גורע".

איזה עיצובי פרחים אהבתן, או הייתן רוצות לנסות? והאם אתן שייכות לעדת המינימליזם, או שגם אתן מרגישות ערומות בלי גליטר או משהו צעקני?

עד הפעם הבאה…

בוקר טוב, חביבותי.

היו לי המון רעיונות ליום הזה, יום הפרחים, ולו כי פרחים הם דבר כל כך פשוט וכל כך יפה שיש אינספור דרכים לבצע אותו שיהיו מדהימות. אבל לא משנה במה אבחר, כתמיד, חשוב להשתמש בצבע בסיס טוב. במקרה הזה בחרתי בHushed Blush, לק מס' 120 מבית Revlon, שהוא מעין כתום ניודי חביב. אתן רואות אותו בתמונה ב-3 שכבות – כיסוי סביר, גם אם לא מדהים, שהרי רואים מעט את קו הציפורן. אבל רק מעט ורק בזוויות מסויימות, ולכן הוחלט שזה טוב מספיק למקרה זה.

השלב הבא היה לצייר פרחים. אחרי התלבטות ארוכה וכמה ניסויים עם אבני-קישוט, קונאד, ועוד כיד הדמיון הטובה, החלטתי ללכת על פשטות. לכן נבחר כצבע בסיס הכתום הכמעט ניודי הזה, ולכן בחרתי לצייר פרחים פשוטים ככל האפשר, באמצעות מכחול פשוט ותו לא, בצעים המובנים מאליהם לפרוח – סגול-ורוד-פוקסיה (מימין, Wild Life מס' 32 מבית Sally Hansen) ואדום בוהק (Curve-aceous מבית Sephora by OPI). כמובן שמאחר ואני מי שאני, גם הניוד וגם שני הצבעים הללו כולם מטאליים או שימריים. העצה החשובה ביותר שאני יכולה לתת לגבי ציור הפרחים האלה, ובעצם כל ציור באשר הוא, היא להקפיד למרוח שכבה של טופ קואוט לפני הציור. כמו כן, לא לפחד לעשות טעויות – במיוחד כשמדובר בציור פשוט כזה, במקרה הכי גרוע אפשר להשתמש במעט מצבע הבסיס כדי להסתיר מריחות בעייתיות. וחוץ מזה, מי בכלל יסתכל לכן על הציפורניים ברזולוציה כזו, אלא אם אתן מטורפות שיש להן בלוג לקים?

ברוח הפשטות, זה מניקור מינימליסטי למדי עבורי – ועדיין הוא גרר לא מעט מחמאות. מסתבר שלפעמים הצורך שלי להשפריץ גליטר הולוגרפי על כל דבר זה בבחינת "כל המוסיף גורע".

איזה עיצובי פרחים אהבתן, או הייתן רוצות לנסות? והאם אתן שייכות לעדת המינימליזם, או שגם אתן מרגישות ערומות בלי גליטר או משהו צעקני?

עד הפעם הבאה…

About the author

Related posts

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *