יום מס' 2: כתום

בוקר טוב יקירות, וברוכות הבאות ליום השני של אתגר 31 ימי הנייל ארט.

ברשותכן, אתחיל בתודה קצרה: בערב יום שני גילינו במקרה פרצה באבטחה של הבלוג, דלת אחורית שהמפתח שלה לא היה בידינו. שני אבירים על סוס לבן הצילו לנו את התחת, ואחד מהם גם כתב על זה פוסט. אז רק רצינו להגיד, ניצן ובוריס, אתם אדירים!

ובחזרה לענייננו, כתום.

אז התחלתי את המסע הכתום שלי היום עם הקרם הכתום החביב עלי, Nicole Alert! מבית OPI. למה הוא הקרם הכתום החביב עלי? מכל הסיבות הרגילות: הוא אטום תוך שכבה או שתיים (תלוי בעוביין), הוא נטול רעלים, יש לו גוון תפוזי עם נגיעה (אבל רק נגיעה) של ניאון, יש לו את הנוסחה המצויינת של אופי שנוחה למריחה ומתאזנת לבד, והוא מגיע כמובן עם המברשת הרחבה של אופי שאני כל כך אוהבת. לא תמיד אני במצב רוח לכתום, אבל כשאני כן, ניקול אלרט! מספקת את הסחורה.

בשלב הבא… נו, לא יכלתי להתאפק. האתגר הזה הוא הרי בשפה האנגלית במקור, ולעשות מניקור בצבע התפוז שלא יכלול תפוז היה אכזרי מדי. לא הצלחתי להחליט אם לצייר את פלחי התפוז השלם או חצאים, אז קיבלתן גם וגם. את הציור ביצעתי באמצעות הליינר הלבן מס' 10 של Chic, אם כי כמובן שכל ליינר או אפילו סתם מברשת עם לק לבן היו מתאימים. אין סוד גדול לציור פלחי תפוז – תתחילו מציור פלוס (+), הוסיפו עליו איקס (x), וחברו את הקווים. או התחילו מציור עיגול ופרסו אותו. מה שנוח לכן, כמובן. אתן יכולות להותיר את המניקור כפי שהוא, אם שילוב הצבעים מוצא חן בעיניכן. הבעיה שלי הייתה שזה הרגיש לי לא מספיק… תפוזי.

הפעם נחלץ לעזרתי לק מס' 20 של סאלי הנסן, Crushed. שכבה אחת שלו הפכה את הלק הקרמי והחלק לשימרי נעים, ואת התפוזים הלבנים שלי להרבה יותר כתומים ודומים לתפוזי אמת. כמובן שהתפוז האמצעי נמרח מעט לצערי, אבל אני בוחרת לחשוב עליו כעל תפוז שהתפוצץ ומגיר את המיץ הנפלא הזה שקופץ לי לראש בכל פעם שאני נתקלת בצבע כתום מדוייק מספיק.

אז אתן כבר נגסתן באספקת הויטמין סי היומית שלכן?

בוקר טוב יקירות, וברוכות הבאות ליום השני של אתגר 31 ימי הנייל ארט.

ברשותכן, אתחיל בתודה קצרה: בערב יום שני גילינו במקרה פרצה באבטחה של הבלוג, דלת אחורית שהמפתח שלה לא היה בידינו. שני אבירים על סוס לבן הצילו לנו את התחת, ואחד מהם גם כתב על זה פוסט. אז רק רצינו להגיד, ניצן ובוריס, אתם אדירים!

ובחזרה לענייננו, כתום.

אז התחלתי את המסע הכתום שלי היום עם הקרם הכתום החביב עלי, Nicole Alert! מבית OPI. למה הוא הקרם הכתום החביב עלי? מכל הסיבות הרגילות: הוא אטום תוך שכבה או שתיים (תלוי בעוביין), הוא נטול רעלים, יש לו גוון תפוזי עם נגיעה (אבל רק נגיעה) של ניאון, יש לו את הנוסחה המצויינת של אופי שנוחה למריחה ומתאזנת לבד, והוא מגיע כמובן עם המברשת הרחבה של אופי שאני כל כך אוהבת. לא תמיד אני במצב רוח לכתום, אבל כשאני כן, ניקול אלרט! מספקת את הסחורה.

בשלב הבא… נו, לא יכלתי להתאפק. האתגר הזה הוא הרי בשפה האנגלית במקור, ולעשות מניקור בצבע התפוז שלא יכלול תפוז היה אכזרי מדי. לא הצלחתי להחליט אם לצייר את פלחי התפוז השלם או חצאים, אז קיבלתן גם וגם. את הציור ביצעתי באמצעות הליינר הלבן מס' 10 של Chic, אם כי כמובן שכל ליינר או אפילו סתם מברשת עם לק לבן היו מתאימים. אין סוד גדול לציור פלחי תפוז – תתחילו מציור פלוס (+), הוסיפו עליו איקס (x), וחברו את הקווים. או התחילו מציור עיגול ופרסו אותו. מה שנוח לכן, כמובן. אתן יכולות להותיר את המניקור כפי שהוא, אם שילוב הצבעים מוצא חן בעיניכן. הבעיה שלי הייתה שזה הרגיש לי לא מספיק… תפוזי.

הפעם נחלץ לעזרתי לק מס' 20 של סאלי הנסן, Crushed. שכבה אחת שלו הפכה את הלק הקרמי והחלק לשימרי נעים, ואת התפוזים הלבנים שלי להרבה יותר כתומים ודומים לתפוזי אמת. כמובן שהתפוז האמצעי נמרח מעט לצערי, אבל אני בוחרת לחשוב עליו כעל תפוז שהתפוצץ ומגיר את המיץ הנפלא הזה שקופץ לי לראש בכל פעם שאני נתקלת בצבע כתום מדוייק מספיק.

אז אתן כבר נגסתן באספקת הויטמין סי היומית שלכן?

About the author

Related posts

3 Comments on “יום מס' 2: כתום

  1. קטעים – בדיוק אתמול מרחתי שתי שכבות מלאות של Crushed על כל הציפורניים (כבסיס למניקור מסקינגטייפ שבסוף לא היה לי זמן לסיים).

    אני הגעתי למסקנה שבפני עצמו, הלק הזה מספק חווית מריחה שהונדסה באחת השכבות היותר אפלות של השאול – מרקם לא נוח עם כיסוי איום ונורא, ומברשת לא ממושמעת שבלתי אפשרי לכסות איתה את כל הציפורן בלי לעשות סבתא סורגת מכל האצבעות. אני גם לא אוהבת את הצבע שלו כל כך.

    Reply
    1. אני חושדת שיש לו עקומת למידה או משהו, כי אני זוכרת שגם לי היו בעיות איתו אבל היום הוא נוח למדי. אולי הוא דליל מדי וצריך להתייבש מעט כדי להיות הגיוני יותר?
      הצבע זה כמובן עניין של טעם. קניתי אותו בתקופה שהיה לי קשה עם כתום של ממש והוא היה מבחינתי גוון ביניים בין כתום לאדום שיכלתי לחיות איתו.
      ולגבי מריחה – את עובדת בשיטת ה-3 strokes, אני מקווה?

      Reply
      1. מצ'תדלת 🙂
        המברשת של הלק הזה פשוט לא נוחה מספיק בשביל זה.

        Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *