אהבה שמקדימה את זמנה

התאספנו כאן היום חובבות לקים יקרות כדי להכריז הכרזה (ואחר כך לשתף אותכן במעללינו המשותפים, כמובן):

ברגע נדיר של חוסר שפיות יחסית, החלטתנו להשתתף גם אנחנו באתגר 31 הימים!

הסבר על האתגר ותחילתו יגיעו בימים הקרובים, אז אל תפספסו כי אנחנו הולכות להתפרע…

מסיבה זו, ב14 לפברואר – ולנטיינז דיי, חג האהבה, חג מסחרי עם כוונות רווח – אנחנו נהיה עסוקות מדי באתגר ולא בטוח שנוכל לעשות מניקור על טהרת הלבבות האדומים והקיטש המתבקש. לכן, החלטתנו לחלוק אתכן את מניקור הולנטיינז שלנו מראש, כך שגם תוכלו לקבל מזה רעיונות וגם לספר לנו מה המניקור שלכן לערב הזה – ואולי זה יהווה השראה בשבילינו איך לשלב את החג יחד עם האתגר.

מניקור הולנטיינז של החברה הדמיונית:

כפי שתוכלו לראות, לבבות אדומים אמנם אין אבל החלטתי ללכת על הקונספט של הלב שחץ מפלח אותו. לכן, על רקע אדום ציירתי לבבות שחורים במיקומים שונים ואז פילחתי אותם בעזרת פסים לבנים לכל אורך הציפורן. כתוספת שנועדה קצת לאזן את המניקור, הוספתי גם לכל ציפורן לב כסוף שגם שידרג את כל העניין לכדי סוג של הדפס משתנה מאצבע לאצבע.

אז מה עשיתי כאן?

שכבת הבסיס כאן היא האדום-סגלגל Happily Ever After (עם השם הכל-כך מתאים לאירוע שלנו) של Orly, שכאן אתן רואות שתי שכבות ממנה (ובהחלט הייתה מספיקה אחת כי מדובר בלק מאוד נוח עם כיסוי מצוין). הצילומים שלי לא עושים צדק לצבע כי הוא מעין שילוב של אדום עם ורוד וקצת סגול ובתוספת של מיקרו שימר ורוד ונראה על האצבעות בתנאי תאורה שונים כמו כל צבע כמעט על הקשת שבין ורוד לבורדו. אחרי שהבסיס התייבש ציירתי עליו בעזרת מנקד לב שחור – פעולה שחזרתי עליה על כל אצבע אבל במיקומים שונים, כדי שזה לא יהיה חג גוני. אגב, לצייר לב זאת אחת הפעולות הפשוטות ביותר –  עושים שני קווים יחסית שמנים שיוצאים מאותה נקודה וזהו, קיבלתן לב.  את הלבבות כולם חציתי עם קו לבן שנעשה בעזרת מכחול עם מברשת ארוכה ולק מס' 31 של Chic. ולסיום, כאמור ציירתי לב נוסף על כל אצבע, גם כן במיקומים משתנים, בעזרת Boho Mojo של Color Club.

מדובר במניקור פשוט למדי, אבל לחג שכמעט כל רעיון שקשור אליו מיצה את עצמו עוד לפני שהחג התחיל, בחרתי בדרך המינימליזם כדי לקבל מניקור שנוח לי ללכת איתו ביום יום ועם זאת הוא כן נוטה קצת לצד הרומנטי.

מניקור החג של מם:

בתור הרומנטיקנית המושבעת מבינינו (היא הציניקנית המושבעת), החלטתי ללכת דווקא על המניקור חג-אהבה הקלאסי ביותר שעלה בדעתי בלי להיות צעקנית עם לבבות ב-14 צבעים או הצהרות אהבה נצחית משורבטות על כל אצבע בצבעי ניאון, כפי שראיתי אצל אחרות. קיויתי ללכת על משהו עדין, אבל חביב.

התחלתי, כפי שאתן רואות, עם שכבה אחת (!) של Didgeridoo Your Nails? בעל השם המשועשע-מעצמו של OPI, שהוא הורוד החביב עלי. הוא אחד משני הלקים הראשונים שקניתי מבית אופי, וזו הייתה אחת הקניות המוצלחות ביותר שלי. הוא ורוד מטאלי בכיוון של ורוד עתיק, עם שימר זהב עדין מאוד שנראה רק בתאורה מאוד מסויימת ולרוב פשוט משתלב בתוך הגוון הורוד ומוסיף לו נצנוץ עדין. הוא מגיע עם המברשת הרחבה של אופי שעושה לי חיים טובים כתמיד, בנוסחה נטולת רעלים עם מריחה נוחה, וכאמור – אטימות מלאה בשכבה אחת, או לכל היותר שתיים למקפידות (חברתי הדמיונית, הכוונה אליך). פגשתן אותו כבר במסגרת מניקור המודעות לסרטן השד שלי (אגב, קוראות בקבוצות סיכון או מעל גיל 50, נבדקתן לאחרונה, נכון?), והוא נעים בעיני היום כתמיד.

לשתי האצבעות הללו, האצבע המורה והקמיצה, הוספתי שכבה של הלק שנראה בתמונה – Cherry Sweet מס' 54 מסדרת Colorama של Maybelline, שכבר הראיתי לכן כמה פעמים, גם בפני עצמו באותו מניקור מודעות לסרטן השד וגם על שחור או צהוב במקרים אחרים. כפי שאתן מבינות, אני מאוד מחבבת אותו לצרכי layering, ואני חייבת להודות שהשילוב שלו עם דידג'ירידו, אותו עוד לא ניסיתי בעבר, הוא אחד השילובים החביבים עלי. צ'רי סוויט הוא גליטר ורוד-סגלגל וכסוף בבסיס ג'לי בצבע דובדבן, כמשתמע משמו, ועל הרקע הורוד של דידג'רידו הוא יוצר מעין צבע ורוד עז עם קריצה לכיוון הפוקסיה, והגליטר הכסוף נראה כאילו פיזרתי מעט סוכר על הציפורניים. יש שמתעבות את הלוק הזה, אבל לי הוא עשה מגניב ואני חושדת שאאמץ אותו בהזדמנויות אחרות.

על שלוש האצבעות הנותרות ציירתי, באמצעות מקל ציפורניים פשוט (גם קיסם היה עובד באותה מידה) והאדום החביב עלי, Curve-aceous של Sephora by OPI, ציורים פשוטים למדי. על האגודל יש לב (שיצר מעט קטן מדי לצערי, למען האמת), על האמה המילה LOVE, ואילו על הזרת פרפר – שיצא מעפן לחלוטין וקוצר זמן הוא הסיבה היחידה שהוא לא הוחלף מיידית במשהו אחר. אם נתעלם מהפרפר, מדובר בלוק עדין יחסית ונעים, בעיני (החברה הדמיונית אמרה שזה נראה כמו גרפיטי מגניב).

השילוב בין הורוד העתיק-מטאלי עם הגרפיטי האדום והורוד העז יותר עם הגליטר הכסוף יוצר מראה לא משעמם – כי הרי מראה משעמם לא מחזיק אצלי רבע שעה על הידיים – אבל גם לא קיטשי להדהים. קלאסי, מאופק, והכי חשוב – משהו לא צעקני מדי שלא היה גורם לבן הזוג שלי לצאת מדעתו, כשנחגוג את יום האהבה כהלכתו.

אז איך אתן מתכננות לחגוג, ומה יעטר את ידיכן כשתעשו זאת?

עד הפעם הבאה…

התאספנו כאן היום חובבות לקים יקרות כדי להכריז הכרזה (ואחר כך לשתף אותכן במעללינו המשותפים, כמובן):

ברגע נדיר של חוסר שפיות יחסית, החלטתנו להשתתף גם אנחנו באתגר 31 הימים!

הסבר על האתגר ותחילתו יגיעו בימים הקרובים, אז אל תפספסו כי אנחנו הולכות להתפרע…

מסיבה זו, ב14 לפברואר – ולנטיינז דיי, חג האהבה, חג מסחרי עם כוונות רווח – אנחנו נהיה עסוקות מדי באתגר ולא בטוח שנוכל לעשות מניקור על טהרת הלבבות האדומים והקיטש המתבקש. לכן, החלטתנו לחלוק אתכן את מניקור הולנטיינז שלנו מראש, כך שגם תוכלו לקבל מזה רעיונות וגם לספר לנו מה המניקור שלכן לערב הזה – ואולי זה יהווה השראה בשבילינו איך לשלב את החג יחד עם האתגר.

מניקור הולנטיינז של החברה הדמיונית:

כפי שתוכלו לראות, לבבות אדומים אמנם אין אבל החלטתי ללכת על הקונספט של הלב שחץ מפלח אותו. לכן, על רקע אדום ציירתי לבבות שחורים במיקומים שונים ואז פילחתי אותם בעזרת פסים לבנים לכל אורך הציפורן. כתוספת שנועדה קצת לאזן את המניקור, הוספתי גם לכל ציפורן לב כסוף שגם שידרג את כל העניין לכדי סוג של הדפס משתנה מאצבע לאצבע.

אז מה עשיתי כאן?

שכבת הבסיס כאן היא האדום-סגלגל Happily Ever After (עם השם הכל-כך מתאים לאירוע שלנו) של Orly, שכאן אתן רואות שתי שכבות ממנה (ובהחלט הייתה מספיקה אחת כי מדובר בלק מאוד נוח עם כיסוי מצוין). הצילומים שלי לא עושים צדק לצבע כי הוא מעין שילוב של אדום עם ורוד וקצת סגול ובתוספת של מיקרו שימר ורוד ונראה על האצבעות בתנאי תאורה שונים כמו כל צבע כמעט על הקשת שבין ורוד לבורדו. אחרי שהבסיס התייבש ציירתי עליו בעזרת מנקד לב שחור – פעולה שחזרתי עליה על כל אצבע אבל במיקומים שונים, כדי שזה לא יהיה חג גוני. אגב, לצייר לב זאת אחת הפעולות הפשוטות ביותר –  עושים שני קווים יחסית שמנים שיוצאים מאותה נקודה וזהו, קיבלתן לב.  את הלבבות כולם חציתי עם קו לבן שנעשה בעזרת מכחול עם מברשת ארוכה ולק מס' 31 של Chic. ולסיום, כאמור ציירתי לב נוסף על כל אצבע, גם כן במיקומים משתנים, בעזרת Boho Mojo של Color Club.

מדובר במניקור פשוט למדי, אבל לחג שכמעט כל רעיון שקשור אליו מיצה את עצמו עוד לפני שהחג התחיל, בחרתי בדרך המינימליזם כדי לקבל מניקור שנוח לי ללכת איתו ביום יום ועם זאת הוא כן נוטה קצת לצד הרומנטי.

מניקור החג של מם:

בתור הרומנטיקנית המושבעת מבינינו (היא הציניקנית המושבעת), החלטתי ללכת דווקא על המניקור חג-אהבה הקלאסי ביותר שעלה בדעתי בלי להיות צעקנית עם לבבות ב-14 צבעים או הצהרות אהבה נצחית משורבטות על כל אצבע בצבעי ניאון, כפי שראיתי אצל אחרות. קיויתי ללכת על משהו עדין, אבל חביב.

התחלתי, כפי שאתן רואות, עם שכבה אחת (!) של Didgeridoo Your Nails? בעל השם המשועשע-מעצמו של OPI, שהוא הורוד החביב עלי. הוא אחד משני הלקים הראשונים שקניתי מבית אופי, וזו הייתה אחת הקניות המוצלחות ביותר שלי. הוא ורוד מטאלי בכיוון של ורוד עתיק, עם שימר זהב עדין מאוד שנראה רק בתאורה מאוד מסויימת ולרוב פשוט משתלב בתוך הגוון הורוד ומוסיף לו נצנוץ עדין. הוא מגיע עם המברשת הרחבה של אופי שעושה לי חיים טובים כתמיד, בנוסחה נטולת רעלים עם מריחה נוחה, וכאמור – אטימות מלאה בשכבה אחת, או לכל היותר שתיים למקפידות (חברתי הדמיונית, הכוונה אליך). פגשתן אותו כבר במסגרת מניקור המודעות לסרטן השד שלי (אגב, קוראות בקבוצות סיכון או מעל גיל 50, נבדקתן לאחרונה, נכון?), והוא נעים בעיני היום כתמיד.

לשתי האצבעות הללו, האצבע המורה והקמיצה, הוספתי שכבה של הלק שנראה בתמונה – Cherry Sweet מס' 54 מסדרת Colorama של Maybelline, שכבר הראיתי לכן כמה פעמים, גם בפני עצמו באותו מניקור מודעות לסרטן השד וגם על שחור או צהוב במקרים אחרים. כפי שאתן מבינות, אני מאוד מחבבת אותו לצרכי layering, ואני חייבת להודות שהשילוב שלו עם דידג'ירידו, אותו עוד לא ניסיתי בעבר, הוא אחד השילובים החביבים עלי. צ'רי סוויט הוא גליטר ורוד-סגלגל וכסוף בבסיס ג'לי בצבע דובדבן, כמשתמע משמו, ועל הרקע הורוד של דידג'רידו הוא יוצר מעין צבע ורוד עז עם קריצה לכיוון הפוקסיה, והגליטר הכסוף נראה כאילו פיזרתי מעט סוכר על הציפורניים. יש שמתעבות את הלוק הזה, אבל לי הוא עשה מגניב ואני חושדת שאאמץ אותו בהזדמנויות אחרות.

על שלוש האצבעות הנותרות ציירתי, באמצעות מקל ציפורניים פשוט (גם קיסם היה עובד באותה מידה) והאדום החביב עלי, Curve-aceous של Sephora by OPI, ציורים פשוטים למדי. על האגודל יש לב (שיצר מעט קטן מדי לצערי, למען האמת), על האמה המילה LOVE, ואילו על הזרת פרפר – שיצא מעפן לחלוטין וקוצר זמן הוא הסיבה היחידה שהוא לא הוחלף מיידית במשהו אחר. אם נתעלם מהפרפר, מדובר בלוק עדין יחסית ונעים, בעיני (החברה הדמיונית אמרה שזה נראה כמו גרפיטי מגניב).

השילוב בין הורוד העתיק-מטאלי עם הגרפיטי האדום והורוד העז יותר עם הגליטר הכסוף יוצר מראה לא משעמם – כי הרי מראה משעמם לא מחזיק אצלי רבע שעה על הידיים – אבל גם לא קיטשי להדהים. קלאסי, מאופק, והכי חשוב – משהו לא צעקני מדי שלא היה גורם לבן הזוג שלי לצאת מדעתו, כשנחגוג את יום האהבה כהלכתו.

אז איך אתן מתכננות לחגוג, ומה יעטר את ידיכן כשתעשו זאת?

עד הפעם הבאה…

About the author

Related posts

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *