בהצלחה, לילך

יקירותי, אתן בטח מכירות את הרעיון של חודש המודעות לסרטן השד. בעולם הקוסמטיקה, ההלבשה לנשים וכיוצא בזה, נהוג להשיק בחודש אוקטובר מוצרים כאלה ואחרים, ורודים או מסומנים בורוד, שההכנסות ממכירתם (או אחוז מההכנסות) מיועדים לחקר סרטן השד, העלאת המודעות, ועוד. דיברנו, אני והחברה הדמיונית, על זה שצריך לעשות פוסט עם מניקור ורוד, לכבוד חודש המודעות, אבל אוקטובר נגמר ואיכשהוא פשוט לא היה לנו זמן לזה. אבל אתן יודעות איך זה עם הדברים האלה – אם אין לך זמן לעורר מודעות, פתאום הזמן יעורר אצלך מודעות.

לילך היא אחותה של חברה טובה, וידידה בפני עצמה. אנחנו לא מכירות טוב מאוד, אני לא יודעת מה הצבע האהוב עליה או איך קראו לחית המחמד שלה בילדותה, ולמעשה מעולם לא נפגשנו – כל היכרותנו היא אינטרנטית – אבל אני יכולה לומר בכנות גמורה שאני מחבבת אותה ודואגת לשלומה. ידעתי מזה זמן מה שלילך היא שורדת – היא שרדה קרב מול סרטן השד. לא הכרנו אז, לא הייתי מעורבת, וזה היה מין סיפור כזה, בעיני: משהו ישן. לפני כמה ימים נודע ללילך שהיא אמנם ניצחה בקרב, אבל עוד לא במלחמה. מילים מפחידות כמו "גרורות", ותחזיות מבהילות. היא תעבור מחר ניתוח נוסף, ולאחריו טיפולים נוספים. זה מפחיד.

עכשיו, כפי שכבר אמרתי, לילך היא שורדת. יש לה בית לחזור אליו, בן זוג וילדים לחבק, ועוד הרבה תוכניות. אני מאמינה בה. אבל מאחר וזה הדבר העיקרי שאני חושבת עליו כרגע, החלטתי שהגיע הזמן למניקור הורוד ההוא, ולקצת מודעות. אז בואו נתחיל עם החלק הורוד.

טוב, בסדר, אז זה לא לגמרי ורוד. אין לי הרבה ורודים אמיתיים. שניים, אני חוששת. אז מצאתי להם חברים. על האגודל שלי אתן רואות את הורוד שאמא שלי תמיד גונבת לי, Bright Future של Sally Hansen. זה ורוד כתמתם שימרי, ואתן רואות אותו בשלוש שכבות, מה שמביא לאטימות סבירה לכל היותר. אני משתמשת בו בדרך כלל לליירינג.

על האצבע המורה שוכן לבטח Didgeridoo Your Nails מבית OPI, אחד משני הלקים הראשונים שלי מבית אופי, מהקולקציה האוסטרלית של שנת 2007, שלא זוכה לשימוש שמגיע לו, פשוט כי הוא ורוד, אם כי מטאלי. הוא מסתפק בשכבה אחת, הנוסחה שלו מדהימה, הוא מתייבש ברגע, והוא באופן כללי לק מומלץ מאוד לחובבות הגוון.

על האמה שלי אתן רואות שתי שכבות של Cherry Sweet מסדרת Mini Colorama של Maybelline. זה לק ששמו מייצג אותו נאמנה – מדובר על לק ג'לי בגוון דובדבן, מעין אדום סגלגל או סגול אדמדמם, עם גליטר זהב וסגלגל. המריחה שלו נוחה, המברשת שלו מעולה, במיוחד לאור הזוועות שחברות אחרות מכניסות לבקבוקי המיני שלהן (אופי אני מסתכלת עליכם), ובשתי שכבות הוא מגיע לאטימות סבירה. בשכבה אחת הוא גם שימושי למדי לליירינג.

על הקמיצה שלי אתן רואות שתי שכבות של Wild Life מבית סאלי הנסן, סגול ורדרד מטאלי נעים ופשוט. זה לק קלאסי של סדרת Xtreme Wear: מריחה נוחה, אטימות טובה, נוסחה סבבה, הכל קל ונעים. אחלה פוקסיה.

על הזרת שלי אתן פוגשות בMetallic Fuschia, מס' 166 מבית Kleancolor. מדובר בלק סגול מטאלי, שהשימר בו סגול וכסוף. הלקים של קלינקולור ידועים בריח חריף במיוחד, אבל הבחורצ'יק הזה דווקא ממש בסדר. הוא נוח למריחה, כל האטימות הנפלאה הזו הושגה בשכבה אחת, וגם הוא מומלץ.

אבל כל זה נראה לי קצת שמח מדי, לאור המאורע. וגם, אם להודות על האמת, זה פשוט היה ורוד מדי. אז הוספתי לה-כ-ל שכבה של הmattifying top coat  של Rimmel (שקניתי עוד בקבוק ממנו בסיבוב האחרון באנגליה, יחד עם כמה רימלים אחרים, כי זו חברה נפלאה). האגודל והאצבע המורה כבר נראים כמעט זהים, הג'ל על האמה נראה ישנוני, הקמיצה מאט לחלוטין, ורק הזרת עוד בוהקת מעט. אני בוחרת לחשוב על זה כבוהק של תקווה.

אבל להזכירכן, התכנסנו כאן היום לדבר על יותר מסתם ורוד. אני לא אדקלם לכן פה איך עושים את הבדיקות, כי אנחנו הרי באינטרנט, יש המון מידע קל וזמין בנושא, גם בעברית (קופת חולים כללית, האגודה למלחמה בסרטן). אני גם לא אנסה ללמד אתכן מתי, אבל לכולנו לא תזיק תזכורת ללמה: לא כדי לעזור ללילך, אלא בשביל עצמכן. כל אחת ואחת מכן. לא משנה במה אתן מאמינות, מה העמדות הפוליטיות שלכן, או מה אתן מרגישות לגבי לקים מטאליים – הסרטן לא מבחין. גם לא אכפת לו אם אתן רווקות או במערכת יחסים, אמהות או שונאות-ילדים, סטרייטיות או לסביות, או מה שלא יהיה.

אז בבקשה, תיבדקו. גם אם אתן לא בקבוצת הסיכון, גם אם אף אחת במשפחה שלכן לא "זכתה" לחלות, תיבדקו. זה לא מסובך, זה לא קשה, וזה יכול להציל לכן את החיים. גילוי מוקדם הוא הכל. בהצלחה לכן ובהצלחה, לילך. תילחמי כמו נמרה.

יקירותי, אתן בטח מכירות את הרעיון של חודש המודעות לסרטן השד. בעולם הקוסמטיקה, ההלבשה לנשים וכיוצא בזה, נהוג להשיק בחודש אוקטובר מוצרים כאלה ואחרים, ורודים או מסומנים בורוד, שההכנסות ממכירתם (או אחוז מההכנסות) מיועדים לחקר סרטן השד, העלאת המודעות, ועוד. דיברנו, אני והחברה הדמיונית, על זה שצריך לעשות פוסט עם מניקור ורוד, לכבוד חודש המודעות, אבל אוקטובר נגמר ואיכשהוא פשוט לא היה לנו זמן לזה. אבל אתן יודעות איך זה עם הדברים האלה – אם אין לך זמן לעורר מודעות, פתאום הזמן יעורר אצלך מודעות.

לילך היא אחותה של חברה טובה, וידידה בפני עצמה. אנחנו לא מכירות טוב מאוד, אני לא יודעת מה הצבע האהוב עליה או איך קראו לחית המחמד שלה בילדותה, ולמעשה מעולם לא נפגשנו – כל היכרותנו היא אינטרנטית – אבל אני יכולה לומר בכנות גמורה שאני מחבבת אותה ודואגת לשלומה. ידעתי מזה זמן מה שלילך היא שורדת – היא שרדה קרב מול סרטן השד. לא הכרנו אז, לא הייתי מעורבת, וזה היה מין סיפור כזה, בעיני: משהו ישן. לפני כמה ימים נודע ללילך שהיא אמנם ניצחה בקרב, אבל עוד לא במלחמה. מילים מפחידות כמו "גרורות", ותחזיות מבהילות. היא תעבור מחר ניתוח נוסף, ולאחריו טיפולים נוספים. זה מפחיד.

עכשיו, כפי שכבר אמרתי, לילך היא שורדת. יש לה בית לחזור אליו, בן זוג וילדים לחבק, ועוד הרבה תוכניות. אני מאמינה בה. אבל מאחר וזה הדבר העיקרי שאני חושבת עליו כרגע, החלטתי שהגיע הזמן למניקור הורוד ההוא, ולקצת מודעות. אז בואו נתחיל עם החלק הורוד.

טוב, בסדר, אז זה לא לגמרי ורוד. אין לי הרבה ורודים אמיתיים. שניים, אני חוששת. אז מצאתי להם חברים. על האגודל שלי אתן רואות את הורוד שאמא שלי תמיד גונבת לי, Bright Future של Sally Hansen. זה ורוד כתמתם שימרי, ואתן רואות אותו בשלוש שכבות, מה שמביא לאטימות סבירה לכל היותר. אני משתמשת בו בדרך כלל לליירינג.

על האצבע המורה שוכן לבטח Didgeridoo Your Nails מבית OPI, אחד משני הלקים הראשונים שלי מבית אופי, מהקולקציה האוסטרלית של שנת 2007, שלא זוכה לשימוש שמגיע לו, פשוט כי הוא ורוד, אם כי מטאלי. הוא מסתפק בשכבה אחת, הנוסחה שלו מדהימה, הוא מתייבש ברגע, והוא באופן כללי לק מומלץ מאוד לחובבות הגוון.

על האמה שלי אתן רואות שתי שכבות של Cherry Sweet מסדרת Mini Colorama של Maybelline. זה לק ששמו מייצג אותו נאמנה – מדובר על לק ג'לי בגוון דובדבן, מעין אדום סגלגל או סגול אדמדמם, עם גליטר זהב וסגלגל. המריחה שלו נוחה, המברשת שלו מעולה, במיוחד לאור הזוועות שחברות אחרות מכניסות לבקבוקי המיני שלהן (אופי אני מסתכלת עליכם), ובשתי שכבות הוא מגיע לאטימות סבירה. בשכבה אחת הוא גם שימושי למדי לליירינג.

על הקמיצה שלי אתן רואות שתי שכבות של Wild Life מבית סאלי הנסן, סגול ורדרד מטאלי נעים ופשוט. זה לק קלאסי של סדרת Xtreme Wear: מריחה נוחה, אטימות טובה, נוסחה סבבה, הכל קל ונעים. אחלה פוקסיה.

על הזרת שלי אתן פוגשות בMetallic Fuschia, מס' 166 מבית Kleancolor. מדובר בלק סגול מטאלי, שהשימר בו סגול וכסוף. הלקים של קלינקולור ידועים בריח חריף במיוחד, אבל הבחורצ'יק הזה דווקא ממש בסדר. הוא נוח למריחה, כל האטימות הנפלאה הזו הושגה בשכבה אחת, וגם הוא מומלץ.

אבל כל זה נראה לי קצת שמח מדי, לאור המאורע. וגם, אם להודות על האמת, זה פשוט היה ורוד מדי. אז הוספתי לה-כ-ל שכבה של הmattifying top coat  של Rimmel (שקניתי עוד בקבוק ממנו בסיבוב האחרון באנגליה, יחד עם כמה רימלים אחרים, כי זו חברה נפלאה). האגודל והאצבע המורה כבר נראים כמעט זהים, הג'ל על האמה נראה ישנוני, הקמיצה מאט לחלוטין, ורק הזרת עוד בוהקת מעט. אני בוחרת לחשוב על זה כבוהק של תקווה.

אבל להזכירכן, התכנסנו כאן היום לדבר על יותר מסתם ורוד. אני לא אדקלם לכן פה איך עושים את הבדיקות, כי אנחנו הרי באינטרנט, יש המון מידע קל וזמין בנושא, גם בעברית (קופת חולים כללית, האגודה למלחמה בסרטן). אני גם לא אנסה ללמד אתכן מתי, אבל לכולנו לא תזיק תזכורת ללמה: לא כדי לעזור ללילך, אלא בשביל עצמכן. כל אחת ואחת מכן. לא משנה במה אתן מאמינות, מה העמדות הפוליטיות שלכן, או מה אתן מרגישות לגבי לקים מטאליים – הסרטן לא מבחין. גם לא אכפת לו אם אתן רווקות או במערכת יחסים, אמהות או שונאות-ילדים, סטרייטיות או לסביות, או מה שלא יהיה.

אז בבקשה, תיבדקו. גם אם אתן לא בקבוצת הסיכון, גם אם אף אחת במשפחה שלכן לא "זכתה" לחלות, תיבדקו. זה לא מסובך, זה לא קשה, וזה יכול להציל לכן את החיים. גילוי מוקדם הוא הכל. בהצלחה לכן ובהצלחה, לילך. תילחמי כמו נמרה.

About the author

Related posts

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *