כחול ולבן זה הצבע שלה

שלום יקירותי. כפי שסיפרתי לכן בפוסט הקודם, אני מבלה את ימי כרגע בממלכה המאוחדת, ומאחר ואני נותרת כאן עם מניקור קבוע (Diva of Geneva מהפוסט הקודם) ומתעסקת בדברים יותר מעניינים מהציפורניים שלי, החלטתי שזו הזדמנות טובה לחלוק אתכן מניקור שעשיתי לחברה טובה, הילה בניוביץ' הופמן, שהסכימה, לא בפעם הראשונה, לנדב את הציפורניים שלה לצורך הניסויים שלי. כל התמונות בפוסט באדיבות דניאל בן נון, שגם נידבה את ביתה לצורך הניסויים הללו.

התחלנו ממשהו פשוט – שכבה אחת של לק Matte White מס' 11 מסדרת המאט של NYX. מדובר על לק לבן מאט קלאסי. הוא לא מעניין במיוחד, הוא לא טוב באופן מיוחד, הוא סתם לבן מאט פשוט וטוב. וזול, שזה גם חשוב. ברוב האתרים בהם אפשר להשיג אותו (הוא לא קיים בישראל, ככל הידוע לי) הוא נמכר במחירים הגיוניים, ואני מעריכה את זה. לא מדובר על לק באיכות עילית, אבל כשיש תאימות בין המחיר לאיכות אני מרוצה. המברשת שלו לא מדהימה אבל סבירה, המריחה נוחה, הייבוש בסדר, ובשתי שכבות מגיעים לאטימות סבירה. כאמור, לא מדהים, אבל סביר. זה לק שחייב עוד לפחות שכבה אחת אם לובשים אותו בפני עצמו, אבל כמובן שזו לא הייתה התוכנית, אז התעלמנו מהקרחות המזעזעות והמשכנו הלאה.

בשלב הזה הוספתי לארבע מאצבעות כל אחת מידיה, שכבה אחת (כמובן) של ה-Turquoise Shatter של OPI. דעתי על הקראקל טורקיז המתכתי של אופי לא השתנתה הרבה מאז שהזכרתי אותו לאחרונה: אני מעריצה אותו. אבל הוא לא מספיק, בפני עצמו. הילה רצתה משהו מיוחד. אז היא קיבלה משהו מיוחד.

נא להכיר: גלגל אבני הקישוט שלי. כן, אפשר לעשות איתן דברים די נוראיים, אבל אני חושבת שהמניקור הזה הוא דוגמא לאיך שאפשר גם לעשות איתן דברים יפים, ואפילו מעודנים. שימו לב לידיה של הילה.

כפי שאתן רואות, מיקמתי שלוש אבנים עגולות וכחולות באופן אלכסוני על הקמיצה של הילה. במקרה הזה, זו הייתה דרך "לשבור" עם קצת טעם קלאסי את הבלגן הכיפי שהוא הקראקל שעל שאר האצבעות. במקרה אחר, נאמר אם כל חמש האצבעות היו משוחות באותו צבע ועל אחת בלבד היה מתווסף קו אבנים כזה, זה יכל להיות שדרוג עדין ומיוחד למניקור קלאסי. כך או כך, הילה אהבה את זה, וזה הביא אותנו למרחק צעד אחד מסיום המניקור.

שימו לב לקמיצה של הילה. אתן רואות איך שהיא מעט זוהרת בכחול? זה לא קרה לה באופן טבעי. עשיתי את זה עם השימר הכחול האהוב עלי, Ice Blue Shimmer של CND, שכמו תמיד הצליח לשדרג אפילו את הצבע המשעמם ביותר, לבן מאט טיפקסי, לכדי משהו מעניין. אחרי כמה וכמה שכבות טובות של טופ קואוט כדי להחזיק את האבנים במקום ולהוסיף ברק לקראקל המטאלי, שלחתי את הילה לדרכה. היו לה כמה סיפורים נחמדים לספר ביום שאחרי (כמו התבטאות מצד אימה שתהתה אם לא מדובר בלק שהתקלף), אבל אני חושבת שהיא נהנתה, והרי זה כל הכיף, לא?

שלום יקירותי. כפי שסיפרתי לכן בפוסט הקודם, אני מבלה את ימי כרגע בממלכה המאוחדת, ומאחר ואני נותרת כאן עם מניקור קבוע (Diva of Geneva מהפוסט הקודם) ומתעסקת בדברים יותר מעניינים מהציפורניים שלי, החלטתי שזו הזדמנות טובה לחלוק אתכן מניקור שעשיתי לחברה טובה, הילה בניוביץ' הופמן, שהסכימה, לא בפעם הראשונה, לנדב את הציפורניים שלה לצורך הניסויים שלי. כל התמונות בפוסט באדיבות דניאל בן נון, שגם נידבה את ביתה לצורך הניסויים הללו.

התחלנו ממשהו פשוט – שכבה אחת של לק Matte White מס' 11 מסדרת המאט של NYX. מדובר על לק לבן מאט קלאסי. הוא לא מעניין במיוחד, הוא לא טוב באופן מיוחד, הוא סתם לבן מאט פשוט וטוב. וזול, שזה גם חשוב. ברוב האתרים בהם אפשר להשיג אותו (הוא לא קיים בישראל, ככל הידוע לי) הוא נמכר במחירים הגיוניים, ואני מעריכה את זה. לא מדובר על לק באיכות עילית, אבל כשיש תאימות בין המחיר לאיכות אני מרוצה. המברשת שלו לא מדהימה אבל סבירה, המריחה נוחה, הייבוש בסדר, ובשתי שכבות מגיעים לאטימות סבירה. כאמור, לא מדהים, אבל סביר. זה לק שחייב עוד לפחות שכבה אחת אם לובשים אותו בפני עצמו, אבל כמובן שזו לא הייתה התוכנית, אז התעלמנו מהקרחות המזעזעות והמשכנו הלאה.

בשלב הזה הוספתי לארבע מאצבעות כל אחת מידיה, שכבה אחת (כמובן) של ה-Turquoise Shatter של OPI. דעתי על הקראקל טורקיז המתכתי של אופי לא השתנתה הרבה מאז שהזכרתי אותו לאחרונה: אני מעריצה אותו. אבל הוא לא מספיק, בפני עצמו. הילה רצתה משהו מיוחד. אז היא קיבלה משהו מיוחד.

נא להכיר: גלגל אבני הקישוט שלי. כן, אפשר לעשות איתן דברים די נוראיים, אבל אני חושבת שהמניקור הזה הוא דוגמא לאיך שאפשר גם לעשות איתן דברים יפים, ואפילו מעודנים. שימו לב לידיה של הילה.

כפי שאתן רואות, מיקמתי שלוש אבנים עגולות וכחולות באופן אלכסוני על הקמיצה של הילה. במקרה הזה, זו הייתה דרך "לשבור" עם קצת טעם קלאסי את הבלגן הכיפי שהוא הקראקל שעל שאר האצבעות. במקרה אחר, נאמר אם כל חמש האצבעות היו משוחות באותו צבע ועל אחת בלבד היה מתווסף קו אבנים כזה, זה יכל להיות שדרוג עדין ומיוחד למניקור קלאסי. כך או כך, הילה אהבה את זה, וזה הביא אותנו למרחק צעד אחד מסיום המניקור.

שימו לב לקמיצה של הילה. אתן רואות איך שהיא מעט זוהרת בכחול? זה לא קרה לה באופן טבעי. עשיתי את זה עם השימר הכחול האהוב עלי, Ice Blue Shimmer של CND, שכמו תמיד הצליח לשדרג אפילו את הצבע המשעמם ביותר, לבן מאט טיפקסי, לכדי משהו מעניין. אחרי כמה וכמה שכבות טובות של טופ קואוט כדי להחזיק את האבנים במקום ולהוסיף ברק לקראקל המטאלי, שלחתי את הילה לדרכה. היו לה כמה סיפורים נחמדים לספר ביום שאחרי (כמו התבטאות מצד אימה שתהתה אם לא מדובר בלק שהתקלף), אבל אני חושבת שהיא נהנתה, והרי זה כל הכיף, לא?

About the author

Related posts

One Comment on “כחול ולבן זה הצבע שלה

  1. מניקור נאה ביותר, ואני משתאה לנוכח השימוש באבנים בצורה כה אלגנטית.

    איפשהו בעולם יושב יצרן אבנים ומחכך כפותיו בהנאה – בדיוק זה מה שגרם לו להיכנס לעסק…

    Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *