פוסט על הלקים שסיימתי

והיום בתוכנית פוסט לא רגיל בהחלט: פוסט שכולו לקים שסיימתי ואני מוכנה לזרוק, כל דיבורי הפסח והנקיונות שלו גרמו לי לחשוב שגם בלוג לקים יכול לנקות קצת ולזרוק כמה דברים. בשונה מבלוגים שעוסקים בטיפוח או איפור אני חושבת שבלוגים בנושאים שקשורים ללקים מפרסמים לעיתים ממש רחוקות פוסטים על מוצרים שנגמרו מהסיבה הפשוטה – שלקים כמעט ולא נגמרים. זה מתסכל, זה מעצבן אבל זאת עובדה, ברגע שיש לכן כמות מסויימת של בקבוקי לק זה דיי לא סביר שתסיימו בקבוקים פשוט כי יש יותר מדיי מבחר וחוץ מלקים ממש מוצלחים זה כמעט ולא קורה. לכן אני חייבת להודות שאני משועשעת מצירוף המקרים שהביא לזה שיש לי כרגע 7 בקבוקי לק מוכנים לזריקה דווקא עכשיו. אז החלטתי שלפני שאני זורקת אותם אני אחלוק אתכן רשמים אחרונים ואספר לכן מי מהם (אם בכלל) אני מתכוונת לקנות מחדש.

Fotor01019231859

7 לקים בשורה אחת וכולם הולכים לפח – מי היה מאמין?

מימין לשמאל:

Top coat-Ga-De,

Mint candy apple-Essie,

Skull & glossbones-Opi ,

גליטר 34-Chic,

Tender gray-Ga-De,

Matt top coat-Chic,

Geek-Claire's

נתחיל מהטובים ביותר:

הטופ מאט של Chic עובד מצויין, הוא היה אצלי בשימוש תקופה מאוד ארוכה, אני מהססת להגיד ששנים אבל בטוח שיותר משנה אחת וניצלתי אותו כמעט עד לתחתית הבקבוק.  המחיר שלו סביר (30 ש"ח) ובגלל שהוא נמכר בישראל, ברגע שראיתי שהוא נגמר ישר קניתי את הבקבוק הבא ולא נאלצתי לחכות שבועות עד המשלוח מאיביי. בהשוואה לטופים של חברות אחרות הוא איכותי באותה מידה, אולי יקר בכמה שקלים מטופים שאפשר להזמין אבל בסה"כ יחד עם גורם הקניה המהירה הוא בהחלט קניה שווה בעיניי.

והשני הוא נציג קולקציית הפיראטים של Opi הלא הוא Skull & glossbone המצויין. לק איכותי מאוד עם צבע שהיה אצלי בשימוש במניקורים רבים ולצערי בשליש האחרון של הבקבוק החליט שהספיק לו ועכשיו הוא צמיגי ולא משתף פעולה. בזאת הוא הוכנס ל- Wishlist שלי ומשם הוא יעבור להזמנת הלקים הקרובה – פשוט כי זה צבע שמתאים להרבה מאוד סוגי נייל ארט ומניקורים ואני אוהבת שיש לי אותו באופן קבוע.

ונעבור לבינוניים:

Top coat-Ga-De לא השתמשתי בו יותר מדיי כמו שאמורים להשתמש בו כי לא הייתה לי סבלנות לחכות עד שהוא יתייבש אז הוא נגמר, בעיקר הודות לכל מיני פרוייקטים יצירתיים שלי שבהם השתמשתי בו, אבל בעיקרון מדובר בטופ סביר שפשוט מתייבש לאט למדיי.

ועוד אחד ממשפחת  Ga-De שהשתמשתי בו בעיקר שנה שעברה בסתיו וכמובן שחזרתי אליו גם בחורף הזה כבחוץ התחילו להצטבר קצת עננים: Tender gray. הוא נמצא בקבוצת הבינוניים לא בגלל הצבע, כי הצבע מצויין ומתאים בצורה מושלמת גם לנייל ארטים וגם בתור מניקור שעומד בפני עצמו . אלא בגלל האיכות – כבר באמצע הבקבוק הוא נהיה סמיך ולא נוח לשימוש וגם העמידות שלו היא לא משהו – כיומיים על האצבעות שלי.

והאחרון בקבוצה הוא המנטה החמוד Mint candy apple של  Essie. כל פעם שאני צריכה לוותר על אחד מלקי המנטה שלי אני ממש רוצה לקנות אותו מחדש בשביל שהאוסף שלי ימשיך להכיל את כל הגוונים האפשריים וגם במקרה הזה שקלתי את זה לרגע אבל אז וויתרתי. הצבע הוא צבע מנטה מוצלח אבל הלק עצמו מאוד דליל ולא נוח לשימוש.

לסיום, הלקים שלא היו שווים את הכסף ששילמתי עליהם:

אחת הרכישות שלי מלונדון – Geek של Claire's. מדובר בלק שחור שלא היו לי הרבה ציפיות ממנו – פשוט שחור עבודה חדש, אבל לצערי אפילו בציפיות הללו הוא לא עמד. הלק הוא שחור קרמי שמגיע לאטימות רק אחרי שתי שכבות ובכך הופך בעצם לחסר תועלת למטרה שלשמה הוא נקנה. מצד אחד אין בו שום דבר מיוחד ומצד שני בשביל לקבל לק שחור בשכבה טובה על הציפורניים צריך לעשות שני סיבובי מריחה.

ואחרון ומאכזב במיוחד – לק מס' 34, גליטר של Chic. זה קראקל שנשאר אצלי עוד מהתקופה שקראקלים היו פופולאריים בעיקר בגלל שאמא שלי מבקשת ממני בתדירות רבה מניקורים עם לקי קראקל. אולם במקרה הזה מס' 34 עוזב את האוסף בגלל שעוד לפני שהוא הגיע לחצי הבקבוק הוא כבר הפך לצמיגי ולא נוח לשימוש וכל פעם שאני מנסה למרוח שכבה דקה (לק קראקל…) אני מקבלת מברשת מלאה בגושים. אז אני לא הולכת לקנות עוד אחד מהסדרה וגם הגיע הזמן שהלק הזה יפסיק לתפוס מקום במגרה.

מה אתן אומרות, יש לקים שאתן קונות כל פעם מחדש?

והיום בתוכנית פוסט לא רגיל בהחלט: פוסט שכולו לקים שסיימתי ואני מוכנה לזרוק, כל דיבורי הפסח והנקיונות שלו גרמו לי לחשוב שגם בלוג לקים יכול לנקות קצת ולזרוק כמה דברים. בשונה מבלוגים שעוסקים בטיפוח או איפור אני חושבת שבלוגים בנושאים שקשורים ללקים מפרסמים לעיתים ממש רחוקות פוסטים על מוצרים שנגמרו מהסיבה הפשוטה – שלקים כמעט ולא נגמרים. זה מתסכל, זה מעצבן אבל זאת עובדה, ברגע שיש לכן כמות מסויימת של בקבוקי לק זה דיי לא סביר שתסיימו בקבוקים פשוט כי יש יותר מדיי מבחר וחוץ מלקים ממש מוצלחים זה כמעט ולא קורה. לכן אני חייבת להודות שאני משועשעת מצירוף המקרים שהביא לזה שיש לי כרגע 7 בקבוקי לק מוכנים לזריקה דווקא עכשיו. אז החלטתי שלפני שאני זורקת אותם אני אחלוק אתכן רשמים אחרונים ואספר לכן מי מהם (אם בכלל) אני מתכוונת לקנות מחדש.

Fotor01019231859

7 לקים בשורה אחת וכולם הולכים לפח – מי היה מאמין?

מימין לשמאל:

Top coat-Ga-De,

Mint candy apple-Essie,

Skull & glossbones-Opi ,

גליטר 34-Chic,

Tender gray-Ga-De,

Matt top coat-Chic,

Geek-Claire's

נתחיל מהטובים ביותר:

הטופ מאט של Chic עובד מצויין, הוא היה אצלי בשימוש תקופה מאוד ארוכה, אני מהססת להגיד ששנים אבל בטוח שיותר משנה אחת וניצלתי אותו כמעט עד לתחתית הבקבוק.  המחיר שלו סביר (30 ש"ח) ובגלל שהוא נמכר בישראל, ברגע שראיתי שהוא נגמר ישר קניתי את הבקבוק הבא ולא נאלצתי לחכות שבועות עד המשלוח מאיביי. בהשוואה לטופים של חברות אחרות הוא איכותי באותה מידה, אולי יקר בכמה שקלים מטופים שאפשר להזמין אבל בסה"כ יחד עם גורם הקניה המהירה הוא בהחלט קניה שווה בעיניי.

והשני הוא נציג קולקציית הפיראטים של Opi הלא הוא Skull & glossbone המצויין. לק איכותי מאוד עם צבע שהיה אצלי בשימוש במניקורים רבים ולצערי בשליש האחרון של הבקבוק החליט שהספיק לו ועכשיו הוא צמיגי ולא משתף פעולה. בזאת הוא הוכנס ל- Wishlist שלי ומשם הוא יעבור להזמנת הלקים הקרובה – פשוט כי זה צבע שמתאים להרבה מאוד סוגי נייל ארט ומניקורים ואני אוהבת שיש לי אותו באופן קבוע.

ונעבור לבינוניים:

Top coat-Ga-De לא השתמשתי בו יותר מדיי כמו שאמורים להשתמש בו כי לא הייתה לי סבלנות לחכות עד שהוא יתייבש אז הוא נגמר, בעיקר הודות לכל מיני פרוייקטים יצירתיים שלי שבהם השתמשתי בו, אבל בעיקרון מדובר בטופ סביר שפשוט מתייבש לאט למדיי.

ועוד אחד ממשפחת  Ga-De שהשתמשתי בו בעיקר שנה שעברה בסתיו וכמובן שחזרתי אליו גם בחורף הזה כבחוץ התחילו להצטבר קצת עננים: Tender gray. הוא נמצא בקבוצת הבינוניים לא בגלל הצבע, כי הצבע מצויין ומתאים בצורה מושלמת גם לנייל ארטים וגם בתור מניקור שעומד בפני עצמו . אלא בגלל האיכות – כבר באמצע הבקבוק הוא נהיה סמיך ולא נוח לשימוש וגם העמידות שלו היא לא משהו – כיומיים על האצבעות שלי.

והאחרון בקבוצה הוא המנטה החמוד Mint candy apple של  Essie. כל פעם שאני צריכה לוותר על אחד מלקי המנטה שלי אני ממש רוצה לקנות אותו מחדש בשביל שהאוסף שלי ימשיך להכיל את כל הגוונים האפשריים וגם במקרה הזה שקלתי את זה לרגע אבל אז וויתרתי. הצבע הוא צבע מנטה מוצלח אבל הלק עצמו מאוד דליל ולא נוח לשימוש.

לסיום, הלקים שלא היו שווים את הכסף ששילמתי עליהם:

אחת הרכישות שלי מלונדון – Geek של Claire's. מדובר בלק שחור שלא היו לי הרבה ציפיות ממנו – פשוט שחור עבודה חדש, אבל לצערי אפילו בציפיות הללו הוא לא עמד. הלק הוא שחור קרמי שמגיע לאטימות רק אחרי שתי שכבות ובכך הופך בעצם לחסר תועלת למטרה שלשמה הוא נקנה. מצד אחד אין בו שום דבר מיוחד ומצד שני בשביל לקבל לק שחור בשכבה טובה על הציפורניים צריך לעשות שני סיבובי מריחה.

ואחרון ומאכזב במיוחד – לק מס' 34, גליטר של Chic. זה קראקל שנשאר אצלי עוד מהתקופה שקראקלים היו פופולאריים בעיקר בגלל שאמא שלי מבקשת ממני בתדירות רבה מניקורים עם לקי קראקל. אולם במקרה הזה מס' 34 עוזב את האוסף בגלל שעוד לפני שהוא הגיע לחצי הבקבוק הוא כבר הפך לצמיגי ולא נוח לשימוש וכל פעם שאני מנסה למרוח שכבה דקה (לק קראקל…) אני מקבלת מברשת מלאה בגושים. אז אני לא הולכת לקנות עוד אחד מהסדרה וגם הגיע הזמן שהלק הזה יפסיק לתפוס מקום במגרה.

מה אתן אומרות, יש לקים שאתן קונות כל פעם מחדש?

About the author

יוליה

מנהלת פרוייקטים בשעות היום וחובבת ציפורניים, לקים ונייל ארט בשעות הלילה. כותבת בשביל לשתף, להתלהב וכמובן לחלוק אתכן קצת צבע!

Related posts

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *