זברה מלון

אני מקווה שאתן לא רעבות, כי הלק של היום גורם לי לחשק למלון. למה? תציצו בעצמכן:

נראה שאני לא היחידה שהלק הזה מעורר בה את התחושה הזו, כי Zoya, החברה שייצרה אותו, קראה לו Midori, על שם ליקר המלון המפורסם. מידורי הוא מעין ירוק בהיר, מלוני, עם שימר זהב – מה שמפתיע לאור זה שהוא בבעלות החברה הדמיונית, שמתעבת זהב. הוא בבירור שימרי ולא מטאלי. בתמונה הזו אתן רואות אותו מנצנץ באור השמש, ובטח שמתן לב שיש לו מראה לא אחיד. יש לזה סיבה טובה: זו לא תמונה אחידה. על האמה שלי יש שתי שכבות של מידורי, מה שמביא אותו לאטימות טובה. על הקמיצה, לעומת זאת, יש שכבה אחת בלבד, שזו אפשרות נוספת ומוצלחת לא פחות בעיני לשימוש בו – אמנם, רואים את קו הציפורן, אבל הגוון בהיר יותר, ומלוני יותר. על הזרת שלי אתן בטח מזהות את קו המתאר של הלק הכהה יותר מתחת למידורי, שהושאר שם בכוונה – זו שכבה אחת של מידורי מעל שכבה אחת של Little Brown Dress של Essie, שהוא לק חום כהה אטום שנועד להראות לכן איך מידורי נראה כשהוא אטום לחלוטין. אני מניחה שבפני עצמו צריך לפחות 3 או 4 שכבות כדי להגיע לגוון כזה, ואני פשוט לא אוהבת 3 או 4 שכבות של אותו לק. אני תמיד מקלקלת את זה באמצע מרוב שעמום.

וככה מידורי נראה עם פלאש – גם מבעד לשתי השכבות שעל האמה שלי אפשר לראות את קו הציפורן, אבל באופן הרבה פחות חמור (בעיני מי שזה מציק לה, כמובן) מאשר דרך השכבה האחת שעל הקמיצה, ואילו מעל ליטל בראון דרס על הזרת אין קו ציפורן כלל וכלל.

ואחרי כל הניסויים האלה, צריך גם, כפי שהחברה הדמיונית אוהבת לנסח את זה, הצעת הגשה, לא?

אז, כן, שיחקתי קצת. תכירו, "לק מתפוצץ", זה המונח העברי לקראקל, וזה גם מותג, מסתבר. הלק הזה נקנה ב5-10 ש"ח בחנויות הכל בדולר בנתניה, והוא נפלא. הוא נותן אפקט פסים חביב, כפי שאתן רואות, שאותו החברה הדמיונית מתעבת, אבל אני מתה על זה. זברה על היד שלי! ובמקרה זה – זברה מלון!

כיוון המריחה חשוב בכל קראקל (ובכלל, בכל לק), אבל עם הבחורצ'יק הזה הוא חשוב במיוחד. כפי שאתן יכולות לשים לב, הזרת שלי נראית שונה לחלוטין מהאמה והקמיצה. למה? כי מרחתי את הקראקל הצידה, במקום מלמעלה למטה כרגיל. זה היה קצת מוזר, אני חייבת להודות, אבל האפקט מגניב! אפשר כמובן לשחק עם זה עוד – נגיד, אני לגמרי יכולה לראות מניקור של פסים אלכסוניים בכיוונים הפוכים על כל ציפורן שנייה. או כמובן פסים מלמעלה למטה על כל האצבעות והצידה על הקמיצה. או מיליון אפשרויות אחרות. אני לא משחקת המון עם קראקלים, אבל כשאני כן, אני קצת… מתפרעת.

מידורי, ככל הלקים של זויה, הוא לק טבעוני (כן, כן) ונטול רעלנים. זויה היא אחת מחברות הלק האהובות עלי, ויש לזה סיבות טובות – המריחה של הלק נפלאה, הוא מתייבש מהר, והוא יפהפה.

הלק המתפוצץ לא כולל רשימת מרכיבים, אבל על פי המותג ה"יוקרתי" שלו והמחיר והמקום בו הוא נקנה, מצביעים על כך שהוא כנראה מכיל רעלנים. שלא לאמר, הוא כנראה מכיל רק רעלנים. הוא כנראה סרטן בבקבוק. אבל הוא כל כך יפה! הקראקל הלבן של אותה חברה, אגב, הרבה פחות מוצלח בעיני, ונותן אפקט שונה לחלוטין – שעוד ייסקר פה יום אחד.

עם מה אתן הייתן משלבות את מידורי? ומה דעתכן על אפקט הזברה של הקראקל? הייתן קונות משהו כל כך זול, גם אם הוא מוצלח?

בהצלחה במציאת מלון, ובתיאבון!

אני מקווה שאתן לא רעבות, כי הלק של היום גורם לי לחשק למלון. למה? תציצו בעצמכן:

נראה שאני לא היחידה שהלק הזה מעורר בה את התחושה הזו, כי Zoya, החברה שייצרה אותו, קראה לו Midori, על שם ליקר המלון המפורסם. מידורי הוא מעין ירוק בהיר, מלוני, עם שימר זהב – מה שמפתיע לאור זה שהוא בבעלות החברה הדמיונית, שמתעבת זהב. הוא בבירור שימרי ולא מטאלי. בתמונה הזו אתן רואות אותו מנצנץ באור השמש, ובטח שמתן לב שיש לו מראה לא אחיד. יש לזה סיבה טובה: זו לא תמונה אחידה. על האמה שלי יש שתי שכבות של מידורי, מה שמביא אותו לאטימות טובה. על הקמיצה, לעומת זאת, יש שכבה אחת בלבד, שזו אפשרות נוספת ומוצלחת לא פחות בעיני לשימוש בו – אמנם, רואים את קו הציפורן, אבל הגוון בהיר יותר, ומלוני יותר. על הזרת שלי אתן בטח מזהות את קו המתאר של הלק הכהה יותר מתחת למידורי, שהושאר שם בכוונה – זו שכבה אחת של מידורי מעל שכבה אחת של Little Brown Dress של Essie, שהוא לק חום כהה אטום שנועד להראות לכן איך מידורי נראה כשהוא אטום לחלוטין. אני מניחה שבפני עצמו צריך לפחות 3 או 4 שכבות כדי להגיע לגוון כזה, ואני פשוט לא אוהבת 3 או 4 שכבות של אותו לק. אני תמיד מקלקלת את זה באמצע מרוב שעמום.

וככה מידורי נראה עם פלאש – גם מבעד לשתי השכבות שעל האמה שלי אפשר לראות את קו הציפורן, אבל באופן הרבה פחות חמור (בעיני מי שזה מציק לה, כמובן) מאשר דרך השכבה האחת שעל הקמיצה, ואילו מעל ליטל בראון דרס על הזרת אין קו ציפורן כלל וכלל.

ואחרי כל הניסויים האלה, צריך גם, כפי שהחברה הדמיונית אוהבת לנסח את זה, הצעת הגשה, לא?

אז, כן, שיחקתי קצת. תכירו, "לק מתפוצץ", זה המונח העברי לקראקל, וזה גם מותג, מסתבר. הלק הזה נקנה ב5-10 ש"ח בחנויות הכל בדולר בנתניה, והוא נפלא. הוא נותן אפקט פסים חביב, כפי שאתן רואות, שאותו החברה הדמיונית מתעבת, אבל אני מתה על זה. זברה על היד שלי! ובמקרה זה – זברה מלון!

כיוון המריחה חשוב בכל קראקל (ובכלל, בכל לק), אבל עם הבחורצ'יק הזה הוא חשוב במיוחד. כפי שאתן יכולות לשים לב, הזרת שלי נראית שונה לחלוטין מהאמה והקמיצה. למה? כי מרחתי את הקראקל הצידה, במקום מלמעלה למטה כרגיל. זה היה קצת מוזר, אני חייבת להודות, אבל האפקט מגניב! אפשר כמובן לשחק עם זה עוד – נגיד, אני לגמרי יכולה לראות מניקור של פסים אלכסוניים בכיוונים הפוכים על כל ציפורן שנייה. או כמובן פסים מלמעלה למטה על כל האצבעות והצידה על הקמיצה. או מיליון אפשרויות אחרות. אני לא משחקת המון עם קראקלים, אבל כשאני כן, אני קצת… מתפרעת.

מידורי, ככל הלקים של זויה, הוא לק טבעוני (כן, כן) ונטול רעלנים. זויה היא אחת מחברות הלק האהובות עלי, ויש לזה סיבות טובות – המריחה של הלק נפלאה, הוא מתייבש מהר, והוא יפהפה.

הלק המתפוצץ לא כולל רשימת מרכיבים, אבל על פי המותג ה"יוקרתי" שלו והמחיר והמקום בו הוא נקנה, מצביעים על כך שהוא כנראה מכיל רעלנים. שלא לאמר, הוא כנראה מכיל רק רעלנים. הוא כנראה סרטן בבקבוק. אבל הוא כל כך יפה! הקראקל הלבן של אותה חברה, אגב, הרבה פחות מוצלח בעיני, ונותן אפקט שונה לחלוטין – שעוד ייסקר פה יום אחד.

עם מה אתן הייתן משלבות את מידורי? ומה דעתכן על אפקט הזברה של הקראקל? הייתן קונות משהו כל כך זול, גם אם הוא מוצלח?

בהצלחה במציאת מלון, ובתיאבון!

About the author

Related posts

8 Comments on “זברה מלון

  1. ליטל

    אהבתי את המידורי, פחות את מה שעשית עם בקבוק הסרטן, והדוגמא החביבה עליי איתו עם כבר, זה מה שמרחת על הצד.

    Reply
    1. גיוון זה כיף גדול, והלקים החביבים עלי הם אלה שמאפשרים גיוון – שנראים אחרת על רקע שונה, במסגרת אחרת, בכיוון מריחה אחר – שכל אחת יכולה לעשות איתם מה שמתחשק לי.
      זה קשור, כמובן, לזה שבד"כ מתחשקים לי ארבעה דברים שונים בכל זמן נתון 😛

      Reply
  2. סרטן בבקבוק! נשמע רומנטי משהו. פעם ראשונה שהתלהבתי מלק-אפקטים.

    Reply
    1. כן, גם אני הייתי מופתעת מכמה שהוא מגניב. יגיע יום אחד כשיהיה לי כוח – סקירה על הקראקל השחור של OPI. יקר יותר, התוצאות לא בהכרח טובות יותר, אבל לפחות בלי עניין הסרטן בבקבוק (פירוט, כאמור, יום אחד כשזה ייכתב).

      Reply
  3. אני רק הערה:
    מידורי זה לא רק ליקר, אלא פשוט "ירוק" ביפנית.

    Reply
    1. הו, טוב לדעת! תודה!

      Reply
  4. זה נראה כל כך מגניב שאני מתחיל לקנא שאני לא יכול, תרבותית, לעשות זברות ירוקות.

    Reply
    1. זה נכון, לצערי הרב, אבל אם אתה ממש רוצה אתה יכול לפנות לחיקה של Manglaze, חברת הלקים המגניבה לגברים, שמוכרת רק לקים בגימור מאט (שנחשב תמיד לגברי יותר), ובצבעים גבריים (או לפחות משם הם התחילו, מתישהו אזלו הצבעים הגבריים), עם שמות לא מאוד נחמדים או מנומסים (האהוב עלי: Fuggen Ugly).
      הם משעשעים, תציץ – http://manglaze.com/main.html

      Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *