דוגמת נקודות ודיון פילוסופי בצידה

שאלה פילוסופית לי אליכן גבירותיי – מתי נקודה בודדת הופכת להיות דוגמא ומתי היא עדיין נחשבת לייחודית גם כשהיא בתוך המון של נקודות? זה אומנם כיוון פילוסופי יותר, אבל הוא גם יבוא לידי ביטוי בפוסט שלנו היום, כי דוגמת נקודות היא בדיוק נושא הטקסט, כהמשך כמובן למניקור הנקודות הכתום שהיה לנו לא מזמן. אז שימו לב פוסט מעט שונה מהרגיל לפניכן.

היום אני רוצה להציג מניקור נקודות פסטלי :

המניקור כולו מורכב מנקודות לבנות על רקע פסטלי, כאשר כל הנקודות הן בגודל זהה ומסודרות בצורה זהה. וככה עשיתי את זה:

תחילה צבעתי כל אחת מחמשת האצבעות במה אני מכנה נבחרת הפסטלים הקיצית שלי, הזכרתי כבר פעמים רבות מעל דפי בלוג זה, שדווקא בקיץ עם כל הצבעים הניאונים והחזקים שלו אני מוצאת את עצמי בחיפוש אחר מניקורים רגועים יותר ופסטלים. זאת גם הסיבה שיש לי את מה שכיניתי קודם "נבחרת פסטלים" דיי קבועה שמספקת לי גם את המגוון וגם את הפסטליות הדרושה למניקורים רבים וביניהם גם המניקור הזה.

החברים בנבחרת הם:
בזרת תוכלו לראות את האפרפר שממנו כל כך התלהבתי בזמנו כשרכשתי את קולקציית הפיראטים – Skull & glossbones של OPI, לק נהדר של אופי שמרחתי בשתי שכבות לכיסוי מלא. אחריו אתן רואות את Minted של Revlon ולידו את Dreamer  של רבלון – שניהם הופיעו באחד הפוסטים האחרונים שלי במניקור משל עצמם, כי השילוב ביניהם למרות היותו מאוד פסטלי נותן גם הרגשה של גיוון וחיות. פה הם מופיעים בשתי שכבות ולמרות שהכחול נראה מעט פחות פסטלי בעקבות השוואה לכל השאר, במציאות הוא נראה פחות בוהק מאשר בתמונה. האצבע המורה שלי מציגה בפניכן שלוש שכבות של Gum drop גם כן של Revlon,  מדובר באחד הלקים מהקולקציה הריחנית שלהם .למרבה הצער, אני מצליחה כל פעם מחדש לשכוח את העובדה הזאת וכשאני מקרבת את האצבעות לפנים, אני תמיד מופתעת מכך שיש מין ריח של טרופית ענבים  ממקור לא מוסבר. איך בכך סתירה לזה שאני לא אוהבת את האפקט הזה אבל בתור עובדה – זה עדיין עובד. אחרון חביב בנבחרת, על האגודל הוא Cupcake  של Orly.  מדובר בורוד שהוא פחות פסטלי ויותר עדין אבל הוא עדיין מתאים למטרה לשמה התכנסנו כאן היום ולכן אתן רואות אותו בשתי שכבות לכיסוי מלא.

אז השלב הראשון היה למרוח את כל הפסטלים, צבע אחר על כל אצבע, ומיד אחריו בעזרת המנקד שלי התחלתי לעשות את הנקודות הלבנות על כל אצבע.

המנקדים שלי

בשביל המניקור הזה השתמשתי במנקד העליון עם הגולה הגדולה יותר. שמתי כמה טיפות של לק לבן על משטח עבודה (חתיכת פלסטיק במקרה שלי) וטבלתי כל פעם את המנקד בשלולית עד שהיא התייבשה. אופן פיזור הנקודות היה פשוט – קודם עשיתי טור נקודות באמצע הציפורן ומשם עשיתי את שאר הטורים ביחס לאמצע שקבעתי, כשתמיד ניסיתי לשים את הטור הבא בערך ברווח של הטור הקודם, כדי שזה יהיה מובן יותר תסתכלו על התמונה הבאה:

לחצו על התמונה להגדלה ושימו לב: הטור שמסומן ב"1" הוא טור האמצע שלי, ברגע שעושים אותו הרבה יותר קל לעשות את השאר כי כבר יש לכן נקודת התייחסות שבהשוואה אליה תעשו את שאר הטורים. טורים "2" ו"3" הם שני הטורים הבאים שעשיתי בהתייחס לטור הראשון, ניסיתי לשים את הנקודות כך שהן יהיו בערך ברמה של הרווחים של הטור הראשון. טור "4" וכל טור אחר עושים את אותו הדבר רק שהפעם בהתייחס לטור "2" או "3" (מחשיבים אותם בתור הטורים שאליהם משווים). כתוצאה מכל הנקודות הללו נוצר מניקור שנראה כמו רשת של נקודות.

טיפ משגיאות שעשיתי – תקפידו שהשלולית של הלק הלבן תהיה טרייה, כי ברגע שהוא מתייבש הנקודות שאתן עושות יוצאות עם ליבה מעט ריקה, תציצו באצבע הסגולה שלי ותראו. לכן תקפידו לחדש כל הזמן את השלולית איתה אתן עובדות כדי שהלק שעל המנקד לא יתייבש ויכסה את מלוא שטח הנקודה שאתן עושות.

התחלתי את הפוסט הזה משאלה פילוסופית, ואני מקווה שהיה לכן מעט זמן לחשוב עליה כי עכשיו הגיע הזמן שאני אחלוק איתכן את דעתי בנושא. כיאה לחובבת לקים מושבעת אני אתייחס פחות לפן הפילוסופי של השאלה אלא יותר לפן הפרקטי שממנו באם תרצו תוכלו להשליך על המשמעות הרחבה יותר של הנושא ובהתאם על דעתי עליו.
אז מה שראיתן פה היום היה מניקור שלקח כל נקודה והפך אותה לחלק מדוגמת נקודות מה שגרם לה לאבד את הייחוד שלה בפני עצמה והפך אותה למשהו מאוד יפה רק כחלק ממשהו יותר גדול. לשם השוואה הבאתי לכן עוד דוגמת נקודות שעשיתי למישהי אחרת במסגרת מסיבת סושי ולקים וגם שם מדובר בדוגמה מלאה שמכסה את כל האצבע אבל הפעם קצת אחרת…

-זה הזמן להודות להילה על שסבלה את כל הנקודות הללו-

ובחזרה לדיון הפילוסופי שלנו, הדוגמה שאתן רואות כאן זהה בעיקרון שלה למניקור הפסטלי שלי רק שהפעם כל טור נקודות הוא בצבע אחר של לק וטורים סמוכים אינם זהים בגודל. קרי, ליד טור של נקודות גדולות הטורים הצמודים יהיו של נקודות קטנות יותר ולהפך. תסכימו איתי שבמניקור הזה כל אחת מהנקודות נראית ייחודית ולא מתמזגת עם חברותיה. האם זה בגלל שכולן צבועות בצבע לק אחר? לא בהכרח. האם זה בגלל השינוי בגדלים? לא בהכרח. אבל השילוב בין שתי העובדות הללו  בהכרח הוביל למניקור בעל אופי וכמובן מראה שונה לחלוטין מהמניקור הראשון.

ומה רציתי להגיד בכל הדיון הזה על נקודות? אתן יכולות לא לשקוע במחשבות פילוסופיות לפני כל מניקור, אבל דעו לכן שאם אתן רוצות לשחק קצת עם הנייל ארט שאתן עושות, תוכלו לעשות זאת בקלות רבה בעזרת שינויים מינוריים כמו למשל במקרה הנקודות שלפניכן, כל מה שאתן צריכות לעשות לשם כך, זה להחליט מראש אילו נקודות אתן עושות – אבל מתוך החלטה מודעת איך זה ישפיעה על המניקור כולו.

אז אם הצלחתן לשרוד את כל סאגת הנקודות עד כה, ספרו לי מה דעתכן על שני המניקורים, ובכלל איך אתן אוהבות את הנקודות שלכן?
(זהירות נושא הנקודות עוד יחזור בפוסטים אחרים עם דוגמאות אחרות)

שלכן,

החברה הדמיונית

 

 

שאלה פילוסופית לי אליכן גבירותיי – מתי נקודה בודדת הופכת להיות דוגמא ומתי היא עדיין נחשבת לייחודית גם כשהיא בתוך המון של נקודות? זה אומנם כיוון פילוסופי יותר, אבל הוא גם יבוא לידי ביטוי בפוסט שלנו היום, כי דוגמת נקודות היא בדיוק נושא הטקסט, כהמשך כמובן למניקור הנקודות הכתום שהיה לנו לא מזמן. אז שימו לב פוסט מעט שונה מהרגיל לפניכן.

היום אני רוצה להציג מניקור נקודות פסטלי :

המניקור כולו מורכב מנקודות לבנות על רקע פסטלי, כאשר כל הנקודות הן בגודל זהה ומסודרות בצורה זהה. וככה עשיתי את זה:

תחילה צבעתי כל אחת מחמשת האצבעות במה אני מכנה נבחרת הפסטלים הקיצית שלי, הזכרתי כבר פעמים רבות מעל דפי בלוג זה, שדווקא בקיץ עם כל הצבעים הניאונים והחזקים שלו אני מוצאת את עצמי בחיפוש אחר מניקורים רגועים יותר ופסטלים. זאת גם הסיבה שיש לי את מה שכיניתי קודם "נבחרת פסטלים" דיי קבועה שמספקת לי גם את המגוון וגם את הפסטליות הדרושה למניקורים רבים וביניהם גם המניקור הזה.

החברים בנבחרת הם:
בזרת תוכלו לראות את האפרפר שממנו כל כך התלהבתי בזמנו כשרכשתי את קולקציית הפיראטים – Skull & glossbones של OPI, לק נהדר של אופי שמרחתי בשתי שכבות לכיסוי מלא. אחריו אתן רואות את Minted של Revlon ולידו את Dreamer  של רבלון – שניהם הופיעו באחד הפוסטים האחרונים שלי במניקור משל עצמם, כי השילוב ביניהם למרות היותו מאוד פסטלי נותן גם הרגשה של גיוון וחיות. פה הם מופיעים בשתי שכבות ולמרות שהכחול נראה מעט פחות פסטלי בעקבות השוואה לכל השאר, במציאות הוא נראה פחות בוהק מאשר בתמונה. האצבע המורה שלי מציגה בפניכן שלוש שכבות של Gum drop גם כן של Revlon,  מדובר באחד הלקים מהקולקציה הריחנית שלהם .למרבה הצער, אני מצליחה כל פעם מחדש לשכוח את העובדה הזאת וכשאני מקרבת את האצבעות לפנים, אני תמיד מופתעת מכך שיש מין ריח של טרופית ענבים  ממקור לא מוסבר. איך בכך סתירה לזה שאני לא אוהבת את האפקט הזה אבל בתור עובדה – זה עדיין עובד. אחרון חביב בנבחרת, על האגודל הוא Cupcake  של Orly.  מדובר בורוד שהוא פחות פסטלי ויותר עדין אבל הוא עדיין מתאים למטרה לשמה התכנסנו כאן היום ולכן אתן רואות אותו בשתי שכבות לכיסוי מלא.

אז השלב הראשון היה למרוח את כל הפסטלים, צבע אחר על כל אצבע, ומיד אחריו בעזרת המנקד שלי התחלתי לעשות את הנקודות הלבנות על כל אצבע.

המנקדים שלי

בשביל המניקור הזה השתמשתי במנקד העליון עם הגולה הגדולה יותר. שמתי כמה טיפות של לק לבן על משטח עבודה (חתיכת פלסטיק במקרה שלי) וטבלתי כל פעם את המנקד בשלולית עד שהיא התייבשה. אופן פיזור הנקודות היה פשוט – קודם עשיתי טור נקודות באמצע הציפורן ומשם עשיתי את שאר הטורים ביחס לאמצע שקבעתי, כשתמיד ניסיתי לשים את הטור הבא בערך ברווח של הטור הקודם, כדי שזה יהיה מובן יותר תסתכלו על התמונה הבאה:

לחצו על התמונה להגדלה ושימו לב: הטור שמסומן ב"1" הוא טור האמצע שלי, ברגע שעושים אותו הרבה יותר קל לעשות את השאר כי כבר יש לכן נקודת התייחסות שבהשוואה אליה תעשו את שאר הטורים. טורים "2" ו"3" הם שני הטורים הבאים שעשיתי בהתייחס לטור הראשון, ניסיתי לשים את הנקודות כך שהן יהיו בערך ברמה של הרווחים של הטור הראשון. טור "4" וכל טור אחר עושים את אותו הדבר רק שהפעם בהתייחס לטור "2" או "3" (מחשיבים אותם בתור הטורים שאליהם משווים). כתוצאה מכל הנקודות הללו נוצר מניקור שנראה כמו רשת של נקודות.

טיפ משגיאות שעשיתי – תקפידו שהשלולית של הלק הלבן תהיה טרייה, כי ברגע שהוא מתייבש הנקודות שאתן עושות יוצאות עם ליבה מעט ריקה, תציצו באצבע הסגולה שלי ותראו. לכן תקפידו לחדש כל הזמן את השלולית איתה אתן עובדות כדי שהלק שעל המנקד לא יתייבש ויכסה את מלוא שטח הנקודה שאתן עושות.

התחלתי את הפוסט הזה משאלה פילוסופית, ואני מקווה שהיה לכן מעט זמן לחשוב עליה כי עכשיו הגיע הזמן שאני אחלוק איתכן את דעתי בנושא. כיאה לחובבת לקים מושבעת אני אתייחס פחות לפן הפילוסופי של השאלה אלא יותר לפן הפרקטי שממנו באם תרצו תוכלו להשליך על המשמעות הרחבה יותר של הנושא ובהתאם על דעתי עליו.
אז מה שראיתן פה היום היה מניקור שלקח כל נקודה והפך אותה לחלק מדוגמת נקודות מה שגרם לה לאבד את הייחוד שלה בפני עצמה והפך אותה למשהו מאוד יפה רק כחלק ממשהו יותר גדול. לשם השוואה הבאתי לכן עוד דוגמת נקודות שעשיתי למישהי אחרת במסגרת מסיבת סושי ולקים וגם שם מדובר בדוגמה מלאה שמכסה את כל האצבע אבל הפעם קצת אחרת…

-זה הזמן להודות להילה על שסבלה את כל הנקודות הללו-

ובחזרה לדיון הפילוסופי שלנו, הדוגמה שאתן רואות כאן זהה בעיקרון שלה למניקור הפסטלי שלי רק שהפעם כל טור נקודות הוא בצבע אחר של לק וטורים סמוכים אינם זהים בגודל. קרי, ליד טור של נקודות גדולות הטורים הצמודים יהיו של נקודות קטנות יותר ולהפך. תסכימו איתי שבמניקור הזה כל אחת מהנקודות נראית ייחודית ולא מתמזגת עם חברותיה. האם זה בגלל שכולן צבועות בצבע לק אחר? לא בהכרח. האם זה בגלל השינוי בגדלים? לא בהכרח. אבל השילוב בין שתי העובדות הללו  בהכרח הוביל למניקור בעל אופי וכמובן מראה שונה לחלוטין מהמניקור הראשון.

ומה רציתי להגיד בכל הדיון הזה על נקודות? אתן יכולות לא לשקוע במחשבות פילוסופיות לפני כל מניקור, אבל דעו לכן שאם אתן רוצות לשחק קצת עם הנייל ארט שאתן עושות, תוכלו לעשות זאת בקלות רבה בעזרת שינויים מינוריים כמו למשל במקרה הנקודות שלפניכן, כל מה שאתן צריכות לעשות לשם כך, זה להחליט מראש אילו נקודות אתן עושות – אבל מתוך החלטה מודעת איך זה ישפיעה על המניקור כולו.

אז אם הצלחתן לשרוד את כל סאגת הנקודות עד כה, ספרו לי מה דעתכן על שני המניקורים, ובכלל איך אתן אוהבות את הנקודות שלכן?
(זהירות נושא הנקודות עוד יחזור בפוסטים אחרים עם דוגמאות אחרות)

שלכן,

החברה הדמיונית

 

 

About the author

יוליה

מנהלת פרוייקטים בשעות היום וחובבת ציפורניים, לקים ונייל ארט בשעות הלילה. כותבת בשביל לשתף, להתלהב וכמובן לחלוק אתכן קצת צבע!

Related posts

10 Comments on “דוגמת נקודות ודיון פילוסופי בצידה

  1. בשעה הזו ובחום הזה אין לי באמת תרומה משמעותית לדיון הפילוסופי, אבל נהניתי מאוד מהפוסט ונהניתי מאוד משני המניקורים

    Reply
  2. משהו מגנב שנתקלתי בו בדוויאנטארט ורציתי לחלוק עם העולם (כלומר, עם חובבות לקים אחרות): http://www.deviantart.com/#/d54xos7

    Reply
    1. כן, היא עושה דברים מדהימים… למרות שזה תמיד מרגיש לי כמו קצת לרמות, לעשות דברים כאלה עם טיפים…

      Reply
  3. פתחתי את הפוסט הזה קצת אחרי שהוא עלה בטוויטר והוא פתוח אצלי על הטאבים כל היום, וכל הזמן הזה אני לא מצליחה לגבש דעה לגבי השאלה הפילוסופית. אבל לגבי המניקורים שהצגת גיבשתי דעה, והיא שהם יפהפיים ושאני הולכת לנסות עכשיו לעשות מניקור מנוקד.

    אבל מכיוון שאין לי שום נסיון בזה, מה שאני הולכת לעשות הוא לפעול על פי חוק הפריזבי: לא לפתח שום ציפיות לגבי התוצאה. נקודות חלולות? חצאי ירחים? תבנית אקראית? לא אגיד (אפילו לעצמי) מראש שום דבר… …כמה רע זה יכול לצאת, after all?

    תודה על הפוסט!

    Reply
    1. תודה לך על המחשבה ועל התגובה 🙂

      ולגבי חוסר הנסיון תפעלי בשיטת ה"זאת לא חתונה קתולית" – לא תצליחי בפעם הראשונה, תורידי וכשיתחשק לך שוב זה כבר יצא מוצלח יותר

      Reply
  4. האפור הוא אחד הלקים השימושיים ביותר שלי 🙂
    לגביי הכיור – לא יכולה להבטיח לך כלום (תשתמשי בטופ טוב), אבל המניקור עצמו הוא קל למדי ואחרי כמה אצבעות תראי שזה הולך לך ממש מהר.

    Reply
  5. איזה כיף להיתקל בבעיית הערימה בפוסט לקים. אני פחות מתחברת לפסטליים ככלל, אבל האפור משגע בעיניי. המניקור השני- מושלם. אני מאחלת לעצמי את הסבלנות לעשות אחד כזה ושהכיור שלי יהיה נקי כדי לשמר אותו.

    Reply
  6. אני לא חושבת שבמניקור השני (שניהם מהממים, אגב. אני צריכה לקנות מנקר. ולגרום לציפורניים שלי להפסיק להישבר) הנקודות נראות מובחנות. אני חושבת שזה עדיין נראה כמו דוגמת נקודות, סטייל קישוטים שיש על נייר לעטיפת מתנות. לפיכך הדיון הפילוסופי נפתר: הן בדוגמה כשהן חלק מדוגמה והן מובחנות כאשר אין סדר ביניהן והן מנוקדות רנדומלית.

    Reply
    1. מקבלת את דעתך, למרות שבעיניי במניקור השני הן הרבה יותר מובחנות מאשר בראשון. גם התגובות שקיבלתי על שניהם היו דיי שונות – בראשון הרבה אנשים תהו האם זאת חותמת או מדבקה ובשני נשים אהבו את שילוב הנקודות…

      Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *