דגל גאווה משודרג

שלום יקירותי!

בין אם אתן יודעות זאת ובין אם לאו, ביום שישי הקרוב יתקיים מצעד הגאווה התל אביבי. כמדי שנה, אירוע חשוב כזה או אחר צץ ומונע ממני לצעוד (באמת, כל שנה יש משהו! ואם אין משהו – אני סתם חולה), אבל החלטתי שמן הראוי שאכבד את המאורע גם אם רק בדמות מניקור.

הרעיון המקורי שלי למניקור הזה היה, בפשטות, למרוח כל אצבע באחד מצבעי הדגל. הבעיה היא, כפי שאלו מכן שמכירות את הדגל כנראה יודעות, שיש שישה צבעים בדגל. איך פתרתי את זה? באמצעות חצאי אצבעות, כמובן. אבל בל נא נקדים את המאוחר, בואו נראה מה עשיתי פה.

אז ככה התחלתי את המניקור הזה – עם מריחה של Crushed הכתום השימרי, מס' 20 מבית Sally Hansen, על האגודל; Sunshine הצהוב הקרמי, מס' 280 מבית Rimmel, על האצבע המורה והאמה; וSweet Peacock הכחול המטאלי הנפלא מבית Orly, על הקמיצה והזרת. למה הם נבחרו להיות בסיסים לדוגמא הזו ולא אחרים? כדי להקל עלי אחר כך.

זה היה השלב הבא. הצבעים שנוספו: Jem הסגול המטאלי של Zoya על הזרת; Ivanka הירוק הגליטרי של זויה על האמה והקמיצה; קראשד על האצבע המורה; ו-Reva של זויה על האגודל.

את דוגמאת החצי השגתי באמצעות מריחה רגילה של הלק, ויד יציבה. למתקשות, אפשר לעשות את זה בקלות רבה עם סקוטש טייפ או כל שיטה אחרת ליצירת קווים ישרים בקלות.

ועכשיו להסבר לגבי סדר המריחה שלי. כשאני רוצה לעשות מניקור כזה, אני מנסה מתוך היכרותי עם הלקים, להבין איזה לק מבין כל צמד (שחולק אצבע) יהיה הקל ביותר למריחה על השני. במקרה הזה, באגודל התשובה הייתה ברורה מאחד שריבה היא גליטר שדורש כמה שכבות כדי לעמוד בפני עצמו (אבל מספיק לו אחת על גבי אחר), ואילו קראשד מסתפק בשכבה אחת, או לכל היותר שתיים. באצבע, השיקול היה ההפך המוחלט: סאנשיין הוא לק שבפני עצמו דורש לפחות 2 שכבות (אם לא 3 או 4), ולכן מריחה שלו על לק אחר כנראה הייתה דורשת ממני מספר גבוה עוד יותר של שכבות. באמה משתלבים שני הטיעונים הללו: איבנקה שהיא גליטר שעובד טוב מעל בסיס, וסאנשיין שהיה דורש המון שכבות אם היה מעל איבנקה. אלה בדרך כלל שני סוגי השיקולים שמסייעים לי להגיד להחלטות כאלו.

אבל חדות העיניים מביניכן בוודאי שמו לב שהיה יוצא דופן מבין הלקים בהם השתמשתי, לק אחד שחסר לו קצת… הוד והדר. אז סאנשיין הצהוב ה"משעמם" והקרמי קיבל שחקן חיזוק בדמות Honey Crystals, מס' 48 מבית Maybelline, שהוא גליטר ומיקרוגליטר זהוב בבסיס זהוב שקוף. הוא נתן לזה בדיוק את הטאץ' שרציתי, ועכשיו אין לי איך לתאר את תחושותי כלפי המניקור, מלבד זה שאני גאה בו (סליחה על הבדיחה הגרועה, אני לא יכולה להתאפק).

אז כך עושים מניקור פשוט משישה צבעים משודרגים ונוצצים, בכלום זמן ומאמץ, וזוכים להמון מחמאות אם, במקרה, הולכים למצעד הגאווה.

ובינתיים תוך כתיבת הפוסט מסתבר לי שאולי השנה באמת אוכל ללכת. מה אתן אומרות, ניפגש שם? עם איזה מניקור אתן תגיעו?

חג גאווה שמח…

שלום יקירותי!

בין אם אתן יודעות זאת ובין אם לאו, ביום שישי הקרוב יתקיים מצעד הגאווה התל אביבי. כמדי שנה, אירוע חשוב כזה או אחר צץ ומונע ממני לצעוד (באמת, כל שנה יש משהו! ואם אין משהו – אני סתם חולה), אבל החלטתי שמן הראוי שאכבד את המאורע גם אם רק בדמות מניקור.

הרעיון המקורי שלי למניקור הזה היה, בפשטות, למרוח כל אצבע באחד מצבעי הדגל. הבעיה היא, כפי שאלו מכן שמכירות את הדגל כנראה יודעות, שיש שישה צבעים בדגל. איך פתרתי את זה? באמצעות חצאי אצבעות, כמובן. אבל בל נא נקדים את המאוחר, בואו נראה מה עשיתי פה.

אז ככה התחלתי את המניקור הזה – עם מריחה של Crushed הכתום השימרי, מס' 20 מבית Sally Hansen, על האגודל; Sunshine הצהוב הקרמי, מס' 280 מבית Rimmel, על האצבע המורה והאמה; וSweet Peacock הכחול המטאלי הנפלא מבית Orly, על הקמיצה והזרת. למה הם נבחרו להיות בסיסים לדוגמא הזו ולא אחרים? כדי להקל עלי אחר כך.

זה היה השלב הבא. הצבעים שנוספו: Jem הסגול המטאלי של Zoya על הזרת; Ivanka הירוק הגליטרי של זויה על האמה והקמיצה; קראשד על האצבע המורה; ו-Reva של זויה על האגודל.

את דוגמאת החצי השגתי באמצעות מריחה רגילה של הלק, ויד יציבה. למתקשות, אפשר לעשות את זה בקלות רבה עם סקוטש טייפ או כל שיטה אחרת ליצירת קווים ישרים בקלות.

ועכשיו להסבר לגבי סדר המריחה שלי. כשאני רוצה לעשות מניקור כזה, אני מנסה מתוך היכרותי עם הלקים, להבין איזה לק מבין כל צמד (שחולק אצבע) יהיה הקל ביותר למריחה על השני. במקרה הזה, באגודל התשובה הייתה ברורה מאחד שריבה היא גליטר שדורש כמה שכבות כדי לעמוד בפני עצמו (אבל מספיק לו אחת על גבי אחר), ואילו קראשד מסתפק בשכבה אחת, או לכל היותר שתיים. באצבע, השיקול היה ההפך המוחלט: סאנשיין הוא לק שבפני עצמו דורש לפחות 2 שכבות (אם לא 3 או 4), ולכן מריחה שלו על לק אחר כנראה הייתה דורשת ממני מספר גבוה עוד יותר של שכבות. באמה משתלבים שני הטיעונים הללו: איבנקה שהיא גליטר שעובד טוב מעל בסיס, וסאנשיין שהיה דורש המון שכבות אם היה מעל איבנקה. אלה בדרך כלל שני סוגי השיקולים שמסייעים לי להגיד להחלטות כאלו.

אבל חדות העיניים מביניכן בוודאי שמו לב שהיה יוצא דופן מבין הלקים בהם השתמשתי, לק אחד שחסר לו קצת… הוד והדר. אז סאנשיין הצהוב ה"משעמם" והקרמי קיבל שחקן חיזוק בדמות Honey Crystals, מס' 48 מבית Maybelline, שהוא גליטר ומיקרוגליטר זהוב בבסיס זהוב שקוף. הוא נתן לזה בדיוק את הטאץ' שרציתי, ועכשיו אין לי איך לתאר את תחושותי כלפי המניקור, מלבד זה שאני גאה בו (סליחה על הבדיחה הגרועה, אני לא יכולה להתאפק).

אז כך עושים מניקור פשוט משישה צבעים משודרגים ונוצצים, בכלום זמן ומאמץ, וזוכים להמון מחמאות אם, במקרה, הולכים למצעד הגאווה.

ובינתיים תוך כתיבת הפוסט מסתבר לי שאולי השנה באמת אוכל ללכת. מה אתן אומרות, ניפגש שם? עם איזה מניקור אתן תגיעו?

חג גאווה שמח…

About the author

Related posts

6 Comments on “דגל גאווה משודרג

  1. יפה לך על ההשקעה 🙂 וחוצמזה כל הכבוד על המודעות והרצון לעשות משהו מיוחד לכבוד היום הזה

    Reply
    1. זה מה שאהבתי פה – זה דורש כל כך מעט השקעה אבל נראה כל כך מגניב. אולי בפעם אחרת אנסה לעשות אפקטי מעבר אנכיים. זה יכול להיות מגניב, והרבה יותר מושקע.

      Reply
  2. רותם

    ומה עם היד השנייה?

    Reply
    1. תכננתי לעשות את אותו הדבר, אבל אז התחשק לי לעשות שלושים דברים אחרים, ובקיצור כרגע אין כלום על היד השנייה כי אני לא מצליחה להחליט. להגנתי יאמר שאני עובדת מהבית ואף אחד לא רואה את העניין המביך הזה 🙂

      Reply
  3. חצאי אצבעות for the win!

    Reply
    1. פתרון פשוט לבעיה קשה (חסרה לי אצבע!) 🙂

      Reply

Leave a Comment

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *